ת"צ 38938-01-14

תקציר

המקרה הנדון הוא האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות עירונית בנושא קנסות חניה. התובע טען כי העירייה מטילה קנסות מופרזים בגין עבירות חניה וכי המסגרת החקיקתית לקנסות אלה אינה ברורה. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא ניתן להגיש את התביעה הייצוגית נגד הרשות להשבת קנסות אלה משום שאינם נחשבים ל"תשלומי חובה" כהגדרתם בחוק התובענות הייצוגיות. זאת, משום שתכליתם של קנסות אלה היא עונשית ומקורה במשפט הפלילי, ומשכך, הם אינם עולים בקנה אחד עם אופייה של תביעה ייצוגית, שהיא הליך אזרחי. זאת ועוד, פסק הדין בעניין איגרא, שניתן במהלך ההליך, תומך אף הוא במסקנה זו. פרשת איגרא קבעה כי לא ניתן לערער על קנסות שהוטלו בהליך פלילי באמצעות תובענה ייצוגית. למרות שבקשת התובע לאישור התובענה הייצוגית נדחתה, בית המשפט הכיר בקיומו של בלבול חקיקתי סביב קנסות חניה וגבייתם. לפיכך, פסק הדין יועבר לעיון משרדי המשפטים, התחבורה והפנים. עם זאת, התובע ובאי כוחו יתוגמלו על מאמציהם, שכן תרמו להפסקת גביית הקנסות המופרזת על ידי העירייה ושפכו אור על סוגיה משפטית מורכבת. התובע יקבל 30,000 ₪ כגמול, ובא כוחם יקבל שכר טרחה בסך 120,000 ₪, הן בהתאמה להבדלי הצמדה והן לריבית. פסק דין זה נועד לתמרץ הגשת תובענות ייצוגיות ולפצות את התובע ובאי כוחו על מאמציהם, למרות דחיית הבקשה לתביעה ייצוגית.