ב"ש 241/67

תקציר

עניינו של התיק בערעור על החלטה לחילוט סכום ערבות בסך 7,000 ל"י בשל אי התייצבותו של המערער בבית המשפט במועדים שנקבעו למשפטו הפלילי. המערער חתם על התחייבות לשלם סכום זה אם לא יופיע. לאחר שהחמיץ מספר דיונים, הוא הורשע בסופו של דבר וריצה חלק מעונשו לפני ששוחרר על פי חוק אמנסטי משנת 1967. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם חוק החנינה פוטר את המערער מתשלום סכום הערבות. בית המשפט קבע כי הליך חילוט הערבות הוא הליך פלילי כמשמעותו בחוק החנינה. עוד פירש החוק כחל לא רק לגופו של מקרה, אלא גם להליכים פליליים נלווים. לפיכך, מאחר שהליך חילוט הערבות נבע מהפרת תנאי שחרורו של המערער טרם כניסתו לתוקף של חוק החנינה, הוא היה פטור מתשלום הערבות. אשר על כן, קיבל בית המשפט את הערעור, הותיר על כנו את הצו לתשלום סכום הערבות ודחה את הבקשה לחילוטו. בנוסף, הציע בית המשפט כי הרשויות ישקלו לוותר או להחזיר את סכומי הערבות המופחתים ששולמו על ידי ערבויותיו של המערער, אשר גם נצטווה לחלט חלק מהערבות. ההחלטה התקבלה על סמך הוראות החוק הישראלי הספציפיות שהוזכרו בפסק הדין.