ת"א 49664-02-20

תקציר

התובע, קבלן משנה שהועסק על ידי הנתבעת 1, תבע את הנתבעים 1 ו-2, ואת מבטחת אחריותם (נתבעת 3), בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת עבודה. התובע טען כי פציעתו אירעה עקב רשלנות הנתבע 2, הקבלן הראשי באתר הבנייה, ותבע פיצויים בגין כאב וסבל, אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות וסיוע בעבר ובעתיד מצדדים שלישיים. בית המשפט פסק לטובת התובע, וקיבל את גרסתו לנסיבות התאונה. היא הטילה על הנתבע 2 את האחריות לתאונה, כקבלן הראשי וכבעלים של האתר, בכך שלא דאגה לסביבת עבודה בטוחה ולא פיקחה על הבטיחות באתר. בית המשפט ייחס 30% מהאשמה לתובע בכך שפעל בניגוד להוראות העבודה ותרם לתאונה. בית המשפט קבע את נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בשיעור של 10% ואת נכותו התפקודית בשיעור זהה, בהתחשב בגילו, בעיסוקו ובכושר העבודה שלו בפועל לאחר התאונה. לתובע נפסקו 53,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, 38,000 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים, 13,000 ₪ בגין הפסדי פנסיה, 25,000 ₪ בגין סיוע בעבר ובעתיד מצדדים שלישיים ו-5,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. לאחר ניכוי אשמת התובע וקבלת פיצוי המל"ל, סך הפיצויים המגיעים לו עמד על 33,000 ₪. בהתאם לכך, הורה בית המשפט לנתבעים 2 ו-3, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום זה, בצירוף שכר טרחת עורך דין, הוצאות ושכר טרחת עדים. הסכום היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יצטברו הפרשי ריבית והצמדה.