ת"א 41347-01-24

תקציר

בית המשפט החליט כי תביעת התובעת כנגד הנתבעת להשבת התשלומים, שהעירייה הנתבעת הורתה להעביר לחברה הכלכלית שבבעלותה המלאה, תימחק. השופט קבע כי שני הגופים, העירייה והזרוע הכלכלית שלה, הם אישיות משפטית נפרדת. לפיכך, רק החברה, שקיבלה את התשלומים המדוברים, יכולה להיחשב כמי שקיבלה אותם שלא כדין, ולא העירייה. התובע טען כי התשלומים, שהיו תנאי לקבלת היתר בנייה, צריכים להיות מוחזרים על ידי העירייה משום שהטילה את ההיטל. עם זאת, השופט הדגיש כי היתר הבנייה ניתן על ידי ישות משפטית נפרדת, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, וכי חלקה של העירייה בעסקה היה עקיף. זאת ועוד, השופטת ציינה כי אין בטענת התובעת כל אינדיקציה לאי סדרים בין פעילות העירייה לבין החברה, דבר שיכול להצדיק התעלמות מאישיותם המשפטית הנפרדת. בסופו של דבר קיבלה השופטת את בקשת העירייה לדחות את התביעה בדבר התשלום השני, בשל היעדר יריבות בין התובע לנתבע. התובע חויב בהוצאות הנתבע ובהוצאות משפט נוספות, בסך 10,000 ₪, מאותם טעמים שצוינו בפסק הדין החלקי לגבי התשלום הראשון. לתובע זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט העליון בתוך 60 יום.