ע"א 4633/23

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לבקשה לפסול את השופטת א' שני מלדון בעניינם של בת זוג לשעבר (המערערת) ואבי בנה (המשיב), בשל משוא פנים לכאורה. בקשת הפסילה נדחתה על ידי השופטת שני והמערער ערער על החלטה זו. הערעור, שניתן על ידי השופטת א' שני, משרטט את ההיסטוריה של ההליכים המשפטיים בין בני הזוג לשעבר, לרבות טענתו המוצלחת של המשיב כי המערערת מתנכרת לילדם הקטין ממנו. החלטותיה והודעותיה הקודמות של השופטת שני משנת 2020 עד שנת 2022 הובאו כראיה לבקשת הפסילה של המערער. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור בקובעה כי יש להגיש בקשת פסילה מיד עם היוודע העילה, מה שלא היה המקרה כאן. הבקשות הוגשו שנים לאחר האירועים הנדונים, ולאחר שהמערער כבר הגיש בקשות פסילה קודמות. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי התבטאויותיו והחלטותיו של המשיב, אף שהן אולי בלתי מתונות, אינן מצדיקות את פסילתו, שכן הן אינן מגיעות לדרגת החומרה החריגה והנדירה המצדיקה זאת. הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות מאחר ולא הוגשה תביעה שכנגד.