בר"ע 1019/96

תקציר

פסק הדין מאפשר לתאגידים להגיש תביעות שכנגד בבית משפט לתביעות קטנות. הסיבה לכך היא שאי מתן אפשרות לתביעות שכנגד של תאגידים יוביל פעמים רבות לריבוי הליכים, דבר שאינו יעיל ומבזבז משאבים שיפוטיים. תביעות שכנגד המוגשות על ידי תאגידים צריכות להיבחן על ידי השופטים, ולאפשר רק את התביעות המתאימות, תוך התחשבות במטרה של בית המשפט לתביעות קטנות לספק שיטה פשוטה, מהירה וזולה לפתרון סכסוכים. תאגידים המנצלים הזדמנות זו כדי להרתיע אזרחים מהגשת תביעות יכולים להיות מטופלים על ידי דחייה או העברה של תביעותיהם הנגדיות לבית משפט גבוה יותר. פרשנות זו של החוק עולה בקנה אחד גם עם כוונת המחוקק שעמדה מאחורי הקמת בתי המשפט לתביעות קטנות, שנועדה להקל על אזרחים לבקש צדק בתביעות קטנות, וכן להבטיח כי הצדק ייעשה במקרה מסוים. העובדה שהתביעה שכנגד מתייחסת לאותה סוגיה ונובעת מאותן נסיבות של התביעה העיקרית, וכי ניתן להכריע בשאלות שבמחלוקת באותו הליך, תומכת אף היא בהתרת תביעות שכנגד של חברות. לבסוף, פסק הדין דן גם בהיבטים הפרוצדורליים, ומציין כי רשות ערעור על דחיית תביעה שכנגד כמוה כערעור על פסק דין, ועל כן מעניקה רשות ערעור במקרה זה.