ע"א 1150/09

תקציר

הערעור מערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל לקבל את טענת המשיבים בדבר "פרעתי", המאפשרת ניכוי מהתשלומים שהורה פסק בוררות לטובת המערערת. המערערת, קטיף, הינה בעלת 15% מהמשיבה מ.ח.א., חברה העוסקת בעיבוד קרקעות בחוות רצועת עזה. המחלוקת נוגעת לכך שקטיף סיפק כמות עודפת של מים למ.ח.א בשנים 1998 עד 2002. בעוד החברה שילמה לקטיף עבור אספקת המים הנוספת בשנים 1998-1999, פסק בוררות מאוחר יותר קבע כי למ.ח.א אין זכות לנכות תשלומים לשנים 2000-2002 על בסיס הסכם "מפתח חלוקת רווחים", והורה לחברה ולבעלי מניותיה לבצע מספר תשלומים לקטיף. עוד קבע הבורר כי מפתח חלוקת הרווחים אינו חל על קטיף. מ.ח.א העבירה לקטיף את הסכומים הנקובים בפסק הבוררות, אך קיזזה את התשלומים ששולמו לפי מפתח חלוקת הרווחים לשנים 2000-2002. לאחר מכן פתח קטיף בהליכי הוצאה לפועל, אך המשיבים הגישו בקשה לניכוי על בסיס טענת "פרעתי". מנהל ההוצאה לפועל קיבל בקשה זו, מה שהוביל לערעור הנוכחי. בית המשפט מצא כי מנהל ההוצאה לפועל חרג מסמכותו בפירוש פסק הבוררות כדי לאפשר ניכויים נוספים מהתשלומים לקטיף. תפקידו של המשרד הוא אדמיניסטרטיבי בעיקרו, והוא מחויב לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו מבלי להיכנס לעומקו של עניין. מאחר שבפסק הבוררות צוין במפורש הסכומים שישולמו לקטיף ללא כל אזכור של ניכויים נוספים, היה על מנהל ההוצאה לפועל לבצע זאת ככזה. טענות המשיבים בדבר זכותם לנכות תשלומים ששולמו לפי מפתח חלוקת הרווחים לשנים 2000-2002 היו צריכות לעלות באמצעים החוקיים העומדים לרשותם לפי חוק הבוררות, מה גם שנראה כי הבורר, בהחלטה נפרדת, תומך בעמדת המשיבים. משהדבר לא נעשה, ופסק הבוררות אושר ככתבו וכלשונו, אין המשיבים יכולים כעת להעלות טענות אלה בפני מנהל ההוצאה לפועל. לפיכך, הערעור מתקבל, טענת 'פרעתי' נדחית, ותיק ההוצאה לפועל נפתח מחדש להמשך הליכי הוצאה לפועל רגילים. המשיבים חייבים ביחד ולחוד לשלם לקטיף את מלוא הסכומים הנקובים בפסק הבוררות, בצירוף ההבדלים והאינטרסים הכרוכים בו. בנוסף, עליהם לשלם לקטיף הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.