בר"מ 8615/21

תקציר

פסק הדין, שניתן על ידי השופטת ד' ברק-ארז, מתייחס לערעור על גירושן של שתי מערערות מישראל: נערה בת 17 שנולדה וגדלה בישראל, ואמה. האם קיבלה בעבר מעמד זמני בשל יחסיה עם אבי ילדיה, שהתמוססו מאוחר יותר על רקע טענות לאלימות מצדו. המחלוקת המרכזית נסובה סביב פירוק התא המשפחתי ואובדן המעמד הזמני בעקבותיו, כאשר המשיב טען כי נוהל האלימות אינו ישים במקרה זה שכן האב אינו אזרח ישראלי או תושב קבע. עם זאת, פסק הדין מדגיש כי אף שהנוהל עצמו אינו חל, טענת האלימות עדיין רלוונטית והייתה צריכה להישקל על ידי הוועדה הבין-משרדית בתהליך קבלת ההחלטות שלה. המועד הקובע לתביעת אלימות צריך להיות מועד הגשת הבקשה ולא אישורה, שבמקרה זה היה כאשר המערערים היו במערכת יחסים עם האב. יתר על כן, פסק הדין מדגיש את חסרונו של הראיון שנערך עם המערערים, אשר לא התייחס כראוי לזיקתם לישראל ולא לנסיבות פירוק התא המשפחתי. בשל פגמים אלה, פסק הדין מחייב עריכת ראיון חדש ומקיף יותר ברשות האוכלוסין וההגירה. לאחר מכן, הוועדה הבין-משרדית תדון מחדש בבקשה, תוך התחשבות בכל השיקולים הרלוונטיים, לרבות הטענות לאלימות. בקבלת הערעור מורה פסק הדין גם למשיב לשאת בהוצאות המערערים. סגני הנשיא א' פוגלמן וא' גרוסקופף מסכימים עם ההחלטה.