ע"א 1457/09

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי לקיים את קביעתו של בית משפט השלום לפיה על המערער לשלם למשיב 107,044 ₪, לאחר דחיית בקשת המערער למתן רשות הגנה. המשיב תבע את המערערת להשבת ערבות בנקאית. התביעה הוגשה כפסק דין מקוצר, המחייב צירוף ראיות המוכיחות את חובת הנתבע לשלם. עם זאת, הראיות המצורפות התייחסו לחברה ולא למערערת באופן אישי. המערערת טענה כי לא ניתן לה שימוע הוגן וכי היה מקום לדחות את התביעה משום שלא עמדה בדרישות פסק דין מקוצר. עוד טענה כי הערבות ניתנה לחברה ולא לה באופן אישי. המשיב טען כי ניתנה למערערת הזדמנות מספקת להציג את טענותיה וכי השופט קבע נכונה כי הערבות ניתנה כחלק מקשר אישי. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם המערער כי התביעה אינה עומדת בדרישות לפסק דין מקוצר. השופטת ציינה כי היה מקום לתת למערערת זכות להתגונן וכי יש לבטל את פסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר ואת דחיית בקשת רשות ההגנה. הכותרת של "פסק דין מקוצר" תוסר, כתב ההגנה הקיים של המערער יעמוד על כנו, ובית משפט השלום יורה על המשך ההליכים. בנוסף, חויב המשיב לשלם למערער 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.