ת"א 71855-10-18

תקציר

התובעים, בני זוג, תבעו את הנתבעים בגין ליקויי בנייה בדירתם שנרכשה, ודרשו פיצוי על העיכובים במסירה ובתיקונים ועוגמת נפש. מועד מסירת הדירה נקבע רשמית ליום 1.3.2017, אך התובעים טענו כי היא נמסרה למעשה הרבה יותר מאוחר, במצב שאינו ראוי למגורים, ורק לאחר שתיקנו אינספור ליקויים בעצמם. בית המשפט היה צריך לקבוע את מועד המסירה בפועל, האם הדירה ראויה למגורים, ואת התקופה שבה על הנתבעים לפצות את התובעים על האיחור. נמצא כי הדירה נמסרה בלתי ראויה למגורים ביום 19.10.2017, וכי סירובם של התובעים לקבלה, היה מוצדק בשל ליקויים מהותיים. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי היה עליהם להשלים את כל התיקונים עד ליום 21.12.2017. בגין האיחור במסירה פסק בית המשפט לתובעים 90,080 ₪. כמו כן חויבה הנתבעים לשלם 80,461 ₪ בגין ליקויי בנייה וירידת ערך, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד חוות דעת המומחה ועד לתשלום, 15,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו-1,093 ₪ בגין חשבונות חשמל שלא שולמו. כמו כן חויבו הנתבעים בהוצאות המשפט של התובעים, לרבות שכר טרחת מומחה ואגרת בית משפט, בסך של 16,887 ₪. כל הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום, אחרת הם יצברו הפרשי ריבית והצמדה. בית המשפט הדגיש את מעשיהם המוצדקים של התובעים ואת חוסר התגובה מצד הנתבעים, שהתנהלותם חיזקה את טענות התובעים. היא ציינה את היעדרם של עדי הגנה קריטיים, והותירה את טענות התובעים ללא עוררין. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם לתובעים סך של 203,421.80 ₪, בתוספת כל הפרשי הריבית וההצמדה החלים.