פש"ר 1815/09

תקציר

בית המשפט החליט כי הבקשה לסילוק התיק, שעניינה בקשת חייב להורות למשיב להפסיק את הליכי גביית החובות, תידחה. זאת בשל העובדה כי המחלוקת כבר הוכרעה בפסק דין קודם של בית המשפט, ובקשת המבקש אינה תקפה שכן לא הוגש עליה ערעור במועד. כמו כן, החוב המדובר מסווג כ"חוב בר תביעה" לפי סעיף 71(א) לפקודה, החל על החייב ללא קשר למועד שבו נוצר החוב. צו ההפטר, המבוסס על פסיקה קודמת (סינואני), משמעותו שהמשיב זכאי לגבות את החוב, אך רק לאחר סיום הליכי פשיטת הרגל. גבייה בתקופה זו תהווה העדפת נושים אסורה. לפיכך, המשיב מונחה לשתף פעולה עם הנאמן לגביית החוב, ואינו זכאי לגבות הוצאות עד לסיום הליך פשיטת הרגל. בנוסף, החייב מחויב בתשלום ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות הקבועים בחוק מיום ההפטר. המבקש יהיה אחראי גם לכל הוצאות הגבייה שייגרמו לאחר הפיטורים. פסק דין זה אינו מכריע במחלוקת; על הצדדים לפעול על פי התנאים המתוארים.