בש"פ 494/13

תקציר

נגד שני אחים הוגשו כתבי אישום המייחסים להם עבירות רצח, תקיפה בנסיבות מחמירות, היזק לרכוש במזיד, החזקת נשק שלא כדין ואיומים. ההאשמות נבעו מפעולת תגמול על משפחתו של אדם שתקף בעבר את האחים. האחים היו חמושים בקרשים, סכינים ומוט ברזל, ודקרו את המנוח מספר רב של פעמים, שהביאו למותו. בית המשפט המחוזי בנצרת הורה על מעצרם של שני האחים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בית המשפט המחוזי נימק החלטה זו באופיין האלים של העבירות ובמסוכנותם של האחים. בית המשפט שקל גם חלופות מעצר אך קבע כי הן אינן מספקות בהתחשב בנסיבות. האחים ערערו על החלטה זו, וטענו לשחרורם, תוך ציון חלופות שהוצעו כגון ערבות ופיקוח אלקטרוני. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבעה כי נשקפת מהאחים סכנה ממשית וכי אין די בחלופות שהוצעו כדי להפחית סיכון זה. ערכאת הערעור הדגישה כי חומרת העבירות, לצד חזקת המסוכנות הסטטוטורית, מחייבים בחינה מעמיקה של חלופות פחות מגבילות. לגבי האח הראשון, בית המשפט תמך בהתרשמותו של בית המשפט המחוזי מהמפקחים המוצעים, ומצא אותם בלתי מספקים. לגבי האח השני, בית המשפט הסכים כי החלופות שהוצעו אינן ראויות בשל הסיכון שהן לא התייחסו אליהן. בעוד האח טען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך ששקל את חוסר אחריותו, בית המשפט לערעורים קבע כי הסיבה העיקרית למעצרו הייתה הסכנה הממשית שנשקפה ממנו. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, והאחים יישארו במעצר עד תום ההליכים המשפטיים. החלטה זו התקבלה על בסיס חומרת העבירות והצורך להגן על הציבור.