עפ"ג 54651-03-24

תקציר

בניתוח משפטי מקיף זה, נבחן את פסק הדין בנוגע לערעורו של סהר טובול (להלן: "המערער") על גזר דינו של בית המשפט קמא, אשר הרשיעו בעבירות של החזקת סם מסוכן מסוג קטמין שלא לצריכה עצמית, והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית. נפנה ראשית להכרעת הדין, ולאחר מכן לגזר הדין, ולבסוף לערעור שהוגש, תוך התייחסות לעקרונות המשפטיים ולחידושים ככל שהם עולים מן המקרה. **א. הכרעת הדין:** הכרעת הדין מבוססת על הודאתו של המערער, אשר אישר הגעת שוטרים לדירתו, בקשתם לערוך חיפוש, והצגת צו החיפוש דרך עינית הדלת, שאפשרה כניסתם. השוטרים הבחינו באבקה ורודה על בגדי המערער, ובחדר השירותים בדירה מצאו שקיות שקופות קרועות ובהן חומר צמחי שלא נשטף. בנוסף, נמצאו בדירת המערער 17.47 גרם קטמין ו-3 מ"ל קטמין נוסף מפוזר בשקיות ובמסדרונות. עוד נתפסו משקל ושקיות שקופות בגדלים שונים, המשמשים, לפי קביעת בית המשפט, ככלים לשימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. על יסוד הודאתו המלאה, הורשע המערער בעבירות המיוחסות לו. **ב. גזר הדין:** במסגרת גזירת העונש, עמדה התביעה על מתחם ענישה הולם הנע בין 18 ל-28 חודשי מאסר בפועל וקנס הנע בין 5,000 ל-15,000 ₪. התביעה ביקשה להשית על המערער עונש מאסר בפועל ברף הבינוני, הפעלת מאסר על תנאי בן שישה חודשים במצטבר, קנס שלא יפחת מ-10,000 ₪, התחייבות להימנע מעבירה ופסילה בפועל ועל תנאי. ההגנה, מנגד, עתרה להטלת 8 חודשי מאסר בפועל בלבד, בטענה שהמאסר על תנאי אינו חל וכי אין מקום לפסילת רישיון נהיגה. בית המשפט קמא התייחס לחומרת עבירות הסמים, הפגיעה בערכים המוגנים, טיב סם הקטמין (המסווג כסם קשה), מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 15 ל-36 חודשי מאסר וקנס בטווח שבין 4,000 ל-8,000 ₪. בגזירת העונש הספציפי, התחשב בית המשפט בהודאת המערער, בפגיעה שתיגרם לו ולמשפחתו, בנסיבותיו האישיות ובמשך המעצר. מצד שני, נלקח בחשבון עברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות סמים, והרשעה ממרץ 2021 בעבירות נשק ועבירות נוספות, בגינן נידון ל-32 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, בית המשפט התחשב בעובדה שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי, אשר נקבע כבר הפעלה, ובעברו בו הופקע מאסר בעבודות שירות בשל ביצוע עבירות סמים חמורות בסמוך למועד תחילת ריצוי העבודות. בית המשפט הדגיש את הצורך בהרתעת היחיד והרבים. בסופו של דבר, הטיל בית המשפט עונש ברף הגבוה של השליש התחתון של המתחם, והשית על המערער 23 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, הופעל המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד, בחופף, הוטלו מאסרים על תנאי, קנס בסך 6,000 ₪, התחייבות להימנע מעבירה בסך 5,000 ₪, וכן שישה חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל ושנת פסילה על תנאי. **ג. הערעור:** המערער ערער על גזר דינו, בטענה שמתחם העונש שנקבע גבוה מהראוי, וכי עקב טעות זו הוטל עונש מאסר חמור שאינו הולם את מעשיו בנסיבותיהם. בא כוח המערער הפנה לפסיקה בה נקבעו מתחמי ענישה נמוכים יותר והוטלו עונשים קלים יותר. נטען כי בית המשפט שגה בהערכת כמות הסם הנוזלי, והתייחס ל-3 מ"ל כאילו מדובר ב-3 גרם. כמו כן, נטען כי אף שבית המשפט ציין שיש לקבוע את עונשו בחלק העליון של השליש התחתון של המתחם, בפועל העונש שהוטל נמצא בשליש האמצעי. בא כוח המערער טען כי המערער לא נהג במסגרת ביצוע העבירה, ולכן אין הצדקה לפסילת רישיון הנהיגה. הוא הדגיש כי המערער בן 30, הודה ולקח אחריות, ועתיר לקבוע מתחם עונש קל יותר, להעניק עונש ברף העליון של השליש התחתון של המתחם החדש, ולבטל את עונש פסילת רישיון הנהיגה. באת כוח המשיבה סמכה ידיה על גזר דינו של בית המשפט קמא, הדגישה את חומרת מעשה המערער לאור סוג וכמות הסם, ואת העובדה שהעבירה בוצעה חודשים ספורים לאחר שחרורו ממאסר של 32 חודשים על עבירת נשק. היא ציינה כי בית המשפט התחשב במערער בכך שהפעיל את המאסר על תנאי בחופף. המשיבה ביקשה לדחות את הערעור. **ד. הכרעת בית המשפט לערעורים:** בית המשפט לערעורים קרא את כלל החומרים ושמע את טיעוני הצדדים, והחליט לדחות את הערעור. **עקרונות משפטיים מרכזיים שעלו בפסק הדין:** 1. **החזקת סם שלא לצריכה עצמית כעבירה חמורה:** בית המשפט הדגיש כי הנזק העיקרי של סמים נובע מהשימוש בהם, אך החזקת סם שלא לצריכה עצמית מכוונת בסופו של דבר לשיווק הסם לשם השאת רווח כלכלי. לכן, עבירה זו דומה במהותה לעבירת סחר בסמים, ונמנית על עבירות הסמים החמורות, עם עונש קבוע של 20 שנות מאסר. 2. **קביעת חומרת העבירה הקונקרטית:** המרכיבים המרכזיים הקובעים את מידת החומרה הקונקרטית של עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית הם **סוג הסם וכמותו**. 3. **קטמין כסם קשה:** בית המשפט פירט את השפעותיו של הקטמין לטווח הקצר והארוך, תוך ציון כי הוא מסווג בקטגוריית הסמים הקשים, והדגיש כי מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות סמים קשות היא של חומרה מובהקת. 4. **הערכת עברו הפלילי של הנאשם:** בית המשפט נתן משקל משמעותי לעברו הפלילי של המערער, הכולל הרשעות בעבירות סמים, סחר בסמים, ועבירת נשק בגינה ריצה מאסר ממושך. כמו כן, נלקח בחשבון המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד. 5. **פסילת רישיון נהיגה כרכיב ענישה:** בית המשפט התייחס לסעיף 37א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, המסמיך את בית המשפט להטיל פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים ואף יותר. הודגש כי פסילה זו הינה רכיב מרכזי בענישת עבירות הסמים, שמטרתו להציב "תג מחיר כואב" ולהרתיע את הנאשם והציבור. אף שהמערער לא נהג בעת ביצוע העבירה, בית המשפט קבע כי הפסילה שהוטלה מידתית. 6. **איזון בין גורמים מקלים וחומרים:** בית המשפט נדרש לאזן בין נסיבות מקלות (הודאה, לקיחת אחריות, פגיעה אישית) לבין נסיבות מחמירות (חומרת העבירה, סוג וכמות הסם, עבר פלילי, מאסר על תנאי). **חידושים או הדגשים מיוחדים:** * **השוואת החזקת סם שלא לצריכה עצמית לסחר בסמים:** ההדגשה כי עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית "דומה בחומרתה העקרונית לעבירת הסחר בסמים" מחזקת את התפיסה המשפטית כי הכוונה להפצת הסם, גם אם לא הוכח סחר בפועל, מהווה בסיס להחמרה בענישה. * **פירוט השפעות הקטמין:** הכללת מידע מפורט על השפעות הקטמין, מתוך אתר הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, מעידה על החשיבות שבית המשפט מייחס להבנת הנזקים שגורמים סמים מסוימים, ועל כך שהוא מסתמך על מקורות מידע אובייקטיביים לצורך קביעת חומרת העבירה. * **פסילת רישיון נהיגה כעונש עצמאי:** ההתייחסות לפסילת רישיון נהיגה כרכיב ענישה אוטונומי, שמטרתו להציב "תג מחיר" ולא רק כתוצאה ישירה של נהיגה תחת השפעת סמים או עבירות הקשורות לנהיגה, מדגישה את יכולת בית המשפט להשתמש בכלים שונים להרתעה. **סיכום:** בית המשפט לערעורים דחה את הערעור, וקבע כי העונש שהוטל על המערער מותאם למעשיו בהם הורשע. ההחלטה משקפת גישה מחמירה יחסית לעבירות סמים, במיוחד כאשר מדובר בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, והיא מתבססת על שקלול מקיף של חומרת העבירה, סוג וכמות הסם, עברו הפלילי של הנאשם, ונסיבות ביצוע העבירה. העיקרון של "תג מחיר" כואב, המתבטא בין היתר בפסילת רישיון נהיגה, נותר כלי חשוב בארסנל הענישה בתחום הסמים.