ו"ע 1/07

תקציר

פסק הדין דן בחובות הקבועות בחוק איסור הלבנת הון, הקובע כי כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה חייב לדווח על כספים מעל 80,000 ₪ שנשאו על גופו. מטרת חובת דיווח זו היא לסייע לרשויות במאמציהן להילחם בהלבנת הון. כל הפרה של חובה זו יכולה לגרור כתב אישום או הטלת עיצום כספי. במקרה דנן, נמצא כי המערער הפר חובת דיווח זו כאשר לא הצהיר על 58,000$ עם כניסתו לישראל. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת המערער כי לא היה מודע להתחייבות או כי בכוונתו להצהיר על הכסף במכס הרכב. מהראיות עולה כי הוא היה מודע לחלוטין לחובת הדיווח ואי עמידתו לא נבעה מבלבול או טעות. בנוסף, בית המשפט הטיל ספק באמינות גרסתו, ומצא אותה בלתי עקבית ואינה נתמכת בראיות אחרות. גם טענת המערער כי הכסף היה שייך לאדם אחר נעדרה הרשעה, מה גם שאדם זה, מר מועין, לא הוצג כעד, והרישומים החשבונאיים לא שיקפו את העברת הכספים הנטענת. לוועדה לעיצומים כספיים יש שיקול דעת לקבוע את העיצום הכספי, אשר בדרך כלל מבוסס על חומרת ההפרה והאם מדובר בעבירה ראשונה. במקרה זה הטילה הוועדה עיצום של 80 אלף שקל, שבית המשפט ראה בו סביר, במיוחד לאור אופייה השיטתי של העבירה ורגישות מעברי הגבול לפעילות הלבנת הון. בית המשפט דחה את הערעור ואישר את הסנקציה שהוטלה על המערער מס' 1, בעוד שלמערער מס' 2 נמצא חסר מעמד מאחר שהכסף לא נתפס ברשותו. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים והערעור נדחה.