בג"צ 772/00

תקציר

המשיב יזם תביעת גירושין בבית הדין הרבני, לרבות בענייני רכוש מסוימים, אשר יצרה מחסום פרוצדורלי להתדיינות בעניינים אלה בערכאות רגילות. עם זאת, בהמשך פנה המשיב לערכאות שונות באותן סוגיות רכושיות, ובכך הסיר למעשה את המחסום שיצרו. פעולה זו התפרשה כוויתור על תוקפה המחייב של התביעה בבית הדין הרבני, כלומר המשיב לא יכול היה לטעון אז כי המבקשת אינה זכאית להגיש את טענותיה לבית המשפט לענייני משפחה. במילים אחרות, בכך שתבע את בת זוגו בבית המשפט בעניינים שנכרכו בתביעת הגירושין, ויתר המשיב על הזכות להסתמך על הכריכה ולחסום את תביעותיו הנגדיות של העותר. משכך, הותרו טענות העותרת בענייני רכוש בבית המשפט לענייני משפחה. זאת ועוד, פעולות המשיב הביאו לצו הוצאות נגדם בסך 15,000 ₪, אשר פסק לעותרת. בפסק הדין הודגש כי יש לפרש ענייני רכוש מחייבים בתביעת גירושין כמגבילים את שני בני הזוג מלתבוע זה את זה בבית המשפט בנושאים אלה. השופט מ' חשין והשופטת ד' דורנר הסכימו עם פסק הדין שניתן על ידי השופט מצא.