פש"ר 14921-07-10

תקציר

לאחר בחינת חומר הראיות, בית המשפט לא שוכנע כי בקשת החייב להליכי פשיטת רגל נעשתה בתום לב. התנהלותו של החייב הן לפני ההליך והן במהלכו מעידה על חוסר תום לב. החייבת לא הצליחה להוכיח כי בעיות החובות שלה נגרמו עקב נסיבות שאינן בשליטתה או כי אין ביכולתה לפרוע את חובותיה. כמו כן, החייבת לא עשתה כל מאמץ להשתלב בשוק העבודה או לשקם את מצבה הכלכלי. במקום זאת, היא ממשיכה להסתמך על אחיה ונשארת מובטלת. עוד מציין בית המשפט כי החייבת לא עמדה בדרישות במהלך ההליך המשפטי, הגישה דוחות מבלבלים על הוצאותיה והכנסותיה ולא הציעה הסדר סביר. לפיכך, הבקשה לפשיטת רגל נדחית. המשמעות היא שצו הכינוס הקיים מבוטל, ונושיו של החייב יכולים כעת לתבוע את חובותיהם באמצעים משפטיים. בית המשפט גם מתווה כיצד יש לחלק את יתרת הכספים מכינוס הנכסים. פסק דין זה, שניתן בהיעדרם של הצדדים, נועד לתת מענה כולל למצוקותיו הכלכליות של החייב תוך הדגשת חשיבות תום הלב והאחריות האישית בהליכי פשיטת רגל.