בר"מ 6585/13

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור ב"גלגול שלישי", כהגדרתו על ידי השופט, הנוגע למעמד משמורת של מבקש מקלט. המבקש, שנכנס לישראל בשנת 2006, הושם תחילה במעצר ולאחר מכן הגיש בקשת מקלט, שנדחתה בשל היעדר מסמכי זיהוי וחוסר ידע מספק על חוף השנהב, ארץ מוצאו לכאורה. לאחר מכן הונפק למבקש רישיון ישיבה זמני שהיה בתוקף עד שנת 2008, ולאחר מכן לא חודש. בשנת 2011 הודיעה מדינת ישראל על סיום מדיניות אי-הגירוש הזמני של אזרחי חוף השנהב, והעניקה להם את האפשרות לעזוב מרצונם עד שנת 2012. המבקש, שנותר בישראל, נעצר בשנת 2013 והוצא נגדו צו מעצר. המבקש טען כי ביקש להישאר בישראל לצורך קבלת טיפול רפואי וסירב לשוב לארצו. בית המשפט אישר את מעצרו, ודיונים נוספים חיזקו את ההחלטה בשל חוסר שיתוף הפעולה של המבקש עם הליך הגירוש. מספר חודשים לאחר מכן הביע המבקש נכונות לשתף פעולה עם הרחקתו מישראל, מה שהוביל להגשת בקשה לתעודת מעבר לחוף השנהב. עם זאת, בקשת המבקש לשחרור ממעצר לפי סעיף 13ו לחוק הכניסה לישראל נדחתה. בהמשך פנה המבקש שוב לבית המשפט, הפעם מכוח סעיף 13ו(א)(4) לאותו חוק, המקנה אפשרות לשחרור לאחר 60 ימי משמורת רצופים. בית הדין דחה בקשה זו, והמבקש ערער לבית המשפט לעניינים מנהליים, שאישר את ההחלטה. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה משום שהיא אינה עומדת במבחנים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אלא מתמקדת בנסיבותיו הפרטניות של המבקש. זאת ועוד, המשיב הדגיש כי המבקש לא המציא מסמכי זיהוי כלשהם ורק שיתף פעולה בעל פה ובחוץ. השופט הסכים עם טענות המשיב ודחה את הבקשה, תוך שהוא מדגיש כי בית המשפט אינו כבול לנימוקים שהוצגו בערעור הראשוני. המבקש חויב בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪.