ת"א 14806/08

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית טענות התובעים וקיום פסק דין קודם והסכם פרוצדורלי. השופטת קובעת כי התובעים מנועים מלהגיש תביעה חדשה לביטול ההסכם משום שתביעתם לביטולו כבר נדחתה בפסק דין קודם. התובעים טענו כי יש לבטל את ההסכם בשל טעות, אך הם לא ביקשו לבטל את פסק הדין הקודם, שהוא צעד הכרחי. יתר על כן, השופטת מציינת כי טענת התובעים נעדרת עילה, שכן היא אינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסק דין בית טלטש לביטול פסק דין קודם. תנאים אלה מחייבים כי לא ניתן היה להשיג ראיות חדשות בשקידה סבירה קודם לפסק הדין הקודם וכי הדבר משנה באופן מהותי את ההחלטה המקורית. השופטת מציינת כי את הראיות שהציגו התובעים ניתן היה להשיג כבר לפני שנים ואין בהן כדי להצדיק את ביטול פסק הדין הקודם. בנוסף, התביעה נדחית גם בעילה של תקופות התיישנות, שכן התובעים היו מודעים לטעות שלטענתם אירעה לפני שנים. השופטת דוחה גם את טענותיהם הפרטניות של שניים מהתובעים באשר לנסיבות המיוחדות שלהם. כתוצאה מכך, השופט מחליט כי טענות התובעים נדחות, והם נדרשים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הנתבעים והוצאותיהם. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים ומיום 23.2.2010.