בר"מ 9093/07

תקציר

במקרה של בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, בראשות השופטת שרה דברת, התייחס בית המשפט למחלוקת בנוגע לתביעות פיצויים בגין שטח קרקע המכונה "פארק החולות". שטח זה, הנמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית באר טוביה ומהווה חלק משטח רחב יותר של 14,500 דונם המיועד לתכנון עתידי ולשימור משאבי טבע, הפך למוקד של פרשנויות ייעוד סותרות בעקבות תיקונים שונים בתוכניות מתאר ותוכניות מתאר ארציות. המשיבה מס' 1 הגישה תביעת פיצויים לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בעקבות שינוי ייעודם של מרבית שטחי הקרקע לייעור לפי תמ"א 22. הן ועדת התכנון המקומית והן שמאי מכריע שבא בעקבותיה דחו את תביעת הפיצויים, מה שגרם למשיבה מס' 1 להגיש ערר. בית המשפט לעניינים מנהליים מצא פגמים פרוצדורליים בהתנהלותו של השמאי, בקובעו כי נפגעו זכויות מהותיות להליך הוגן, כגון האפשרות לעיין בצדדים שלישיים שהשמאי נועץ בהם. בעקבות זאת ביטל בית המשפט את החלטת השמאי והורה לוועדת הערר לדון מחדש בתיק. המבקש ביקש רשות ערעור על החלטה זו, בטענה כי המשיב ויתר למעשה על זכותו לערער על ההתייעצויות וכי החלטת השמאי נשענת על מספר טעמים תקפים. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הבקשה, קבע כי ההליכים לא הסתיימו והמליץ למצות לחלוטין את הערעורים בתיקים תלויים ועומדים לפני שיבקש רשות לערער שוב. לא הוטלו הוצאות נוספות מאחר ולא התבקשו תגובות נוספות מהמשיבים.