בר"מ 3960/24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **עניין:** בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על החלטת בית הדין לעררים. בית הדין לעררים דחה ערר על החלטת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול (להלן: "רשות האוכלוסין") לשלול היתר שהייה (מת"ק) ממבקש, תושב יו"ש, בשל חשד לקשר עם גורמי טרור. **עובדות רלוונטיות:** * המבקש הוא בן למבקשת 2, תושבת קבע בישראל, ואב לילדים ישראלים. * המבקש נולד בירושלים ונרשם כתושב אזור יהודה ושומרון. * במהלך השנים, הוענקו למבקש היתרי שהייה (מת"ק) שחודשו מעת לעת. * בשנת 2016, החלה רשות האוכלוסין לשקול שלילת היתר המת"ק בשל חברות בהתאחדות בלתי מותרת וקשר עם פעילים כאלה. * לאחר הליכי שימוע, דחתה רשות האוכלוסין את הבקשה לחידוש היתר המת"ק בשל מניעה ביטחונית. * המבקשים פנו לבית הדין לעררים, אשר דחה את הערר, תוך קביעה שההחלטה נשענת על תשתית עובדתית ראויה ומאזנת בין ביטחון הציבור לזכותו של המבקש לשהות בישראל. * בית המשפט המחוזי דחה ערעור על החלטת בית הדין לעררים, תוך שהוא מתבסס על חומר חסוי שהוצג בפניו, וקובע כי המבקש הפר את התחייבותו לנתק קשר עם פעילי טרור, וכי מדובר בהפרה מהותית. * בקשת רשות הערעור נדונה בפני בית המשפט העליון. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **סמכות בית המשפט העליון לדון ב"גלגול שלישי":** * ההלכה המנחה היא כי בית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בהחלטות ערכאות קודמות (בית הדין לעררים ובית המשפט המחוזי) ב"גלגול שלישי", אלא במקרים חריגים. * הקריטריונים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" הם מצומצמים וכוללים, בין היתר, קיום שאלה עקרונית או חשש לעיוות דין. * במקרה זה, השופטת ברק-ארז קבעה כי הבקשה אינה מעוררת שאלות עקרוניות החורגות מעניינם של הצדדים, ואינה מעלה חשש לעיוות דין. היא הדגישה כי הבקשה נטועה היטב בממצאים עובדתיים שהתבררו בערכאות קודמות. 2. **שיקול דעתם של הגורמים הביטחוניים לעומת זכויות הפרט:** * המבקשים טענו כי רשות האוכלוסין ייחסה משקל בלעדי להמלצות הגורמים הביטחוניים, מבלי לתת את הדעת לזכויותיו של המבקש, כגון הזכות לחיי משפחה. * הפסיקה המתוארת בפסק הדין מלמדת על מתח מובנה בין האינטרס הביטחוני לבין זכויות הפרט. * בית המשפט המחוזי, לאחר שעיון בחומר החסוי, קבע שהממצאים הביטחוניים היו מוצקים דיים כדי להצדיק את שלילת ההיתר. השופטת ברק-ארז אימצה קביעה זו. * העיקרון המנחה במקרים כאלה הוא כי לשיקולים ביטחוניים יש משקל רב, אך אין הם גוברים באופן אוטומטי על זכויות אדם. יש לבצע איזון, אך האיזון ייעשה בהתאם לנסיבות, כאשר ממצאים ביטחוניים מבוססים עשויים להצדיק פגיעה משמעותית בזכויות. 3. **הזכות לשימוע והזכות לעיון במסמכים:** * המבקשים טענו כי נפגעה זכות השימוע שלהם, בשל כך שלא ניתנה להם אפשרות לעיין בראיות שעליהן התבססה ההחלטה. * במקרים שבהם קיים חומר חסוי מטעמי ביטחון, זכויות אלו עשויות להיות מוגבלות. * בית המשפט המחוזי קבע כי בשל מהות החומר החסוי, לא ניתן היה להציגו למבקשים, אך הועברה להם פרפרזה שאפשרה להם להתייחס לעיקר הטענות. * השופטת ברק-ארז קיבלה קביעה זו, תוך שהיא מיישמת את ההלכה כי במקרים ביטחוניים, ניתן להסתפק בהעברת מידע חלקי או מוצפן (פרפרזה) כדי לאפשר מימוש מספק של זכות הטיעון, מבלי לפגוע בביטחון המדינה. 4. **היקף הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות:** * ההליך כולו מדגים את דרגות הביקורת השיפוטית על החלטות שלטוניות, החל מהחלטת רשות האוכלוסין, דרך בית הדין לעררים, בית המשפט המחוזי, ועד לבית המשפט העליון. * בכל דרגה, היקף הביקורת מצטמצם, ונטל ההוכחה על המבקש גובר. * בית המשפט העליון, בהיותו "גלגול שלישי", נוקט בגישה מצמצמת במיוחד, ומתמקד בבחינת קיום עילות התערבות חריגות, ולא בבחינה מחודשת של מכלול הראיות והשיקולים. 5. **חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 וחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה):** * ההליך נסב על יישום הוראות חוק הכניסה לישראל, ובפרט ההוראות הנוגעות למתן ושלילת היתרי שהייה, וההליכים הנלווים לכך. * התייחסות לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) מעידה על הרקע החקיקתי הרלוונטי לבקשות הסדרת מעמד של בני משפחה של תושבים קבועים. **סיכום:** החלטת בית המשפט העליון לדחות את בקשת רשות הערעור מאמצת את מסקנות הערכאות הקודמות, תוך הדגשת אמות המידה המצמצמות למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הדבר מעיד על כך שהשופטת ברק-ארז השתכנעה כי לא קיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות, וכי העניין נסמך על הערכה עובדתית של מסוכנות ביטחונית, שהתבררה כראוי בערכאות קודמות, גם לאור מגבלות הנובעות מחומר חסוי. ההחלטה ממחישה את האיזון המורכב שבית המשפט נדרש לבצע בין שיקולים ביטחוניים לבין זכויות הפרט, וכיצד במקרים בהם הביטחון הלאומי מוטל בספק, ייתכן שזכויות אלו יצומצמו.