ת"א 56371-03-21

תקציר

בית המשפט הכריע בתביעת נפגעי דרכים, תוך הערכת הראיות וקביעת דרגת הנכות שנגרמה לתובע. על פי סעיף 6ב לחוק הפיצויים, החלטת בית המשפט בעניין הנכות צריכה להיות מחייבת. עם זאת, ישנם חריגים המאפשרים הצגת ראיות סותרות על בסיס סיבות משפטיות או עובדתיות. טעמים משפטיים כוללים פגמים פרוצדורליים בקביעה המקורית, ואילו טעמים עובדתיים כרוכים בעובדות חדשות משמעותיות או בשינויים במצבו של התובע. בית המשפט הכיר בכך שלוועדה הרפואית הייתה גישה להיסטוריה הרפואית של התובע, אך לא מצא כל הצדקה להציג ראיות סותרות. החלטת הוועדה התבססה על בחינת התובע ומסמכיו הרפואיים, והגיעה למסקנה כי נכותו מיוחסת לתאונה. השופטת הסכימה עם הערכת הוועדה, וציינה כי ההיסטוריה הרפואית של התובע ועברו התעסוקתי אינם תומכים במסקנה שונה. מאחר שלא נפל פגם מהותי בהליך קבלת ההחלטות, נדחתה הבקשה להצגת ראיות נוספות. הנתבע חויב לפצות את התובע בהוצאותיו, והתביעה הועברה להמשך טיפול. ההחלטה נמסרה לשני הצדדים, כאשר התובע פסק 1,500 ₪ מהנתבעת.