עת"מ 36962-01-14

תקציר

מדובר במספר עתירות המערערות על היבטים של תכנית ת/3700 של תל אביב, תכנית מתאר לשטח של כ-1,890 דונם הממוקם בצידה הצפון-מערבי של העיר. התכנית משנה באופן משמעותי את ייעוד הקרקע ומייעדת את מרבית השטח לצורכי ציבור, תוך ריכוז זכויות בנייה סחירות ביתר הקרקעות. באחד המקרים ביקשו העותרים כי נכסיהם, שמהם הופקעו חלקים בעבר, יוערכו גבוה יותר מנכסים אחרים בשטח התכנית, בטענה כי יש להתחשב בהפקעות העבר בקביעת ערכם היחסי. בית המשפט מצא כי אם ניתן להראות כי הפקעות העבר השפיעו על שווי השוק של הנכסים, יש להביא זאת בחשבון בקביעת שווי הנכסים בשלב הבא של ההליך התכנוני. קבוצה אחרת של עותרים ערערה על תניית תכנית שהקצתה את זכויות הבנייה שלהם בכמה מתחמים בשל מגבלות בנייה באחד המתחמים הנובעים משדה התעופה שדה דב הסמוך. לטענתם, מנגנון זה עלול לגרום לכך שזכויותיהם יהפכו ל"זכויות צפות", דבר הגורם לקושי בביצוע עסקאות. בית המשפט קבע כי החלטת גופי התכנון שלא לאשר את כל התוכניות בו זמנית היא סבירה, שכן היא מאזנת בין פוטנציאל הפגיעה בעותרים אלה לבין הפגיעה הוודאית הנגרמת מדחיית התכנית כולה. עוד נקבע כי שיקול דעתם של גופי התכנון בעניין זה סביר, במיוחד נוכח האינטרס הציבורי במימוש התכנית בהקדם. עותרת אחרת ביקשה לאכוף הבטחות שלטוניות לכאורה להקצות לה זכויות על בסיס שטח רכושה טרם הפקעות, ולרכז את זכויותיה במתחם אחד. בית המשפט מצא כי הליך האיחוד והחלוקה אינו המנגנון המתאים לאכיפת הבטחות כאלה, שזכו להתייחסות הולמת יותר בהליכים נפרדים. עם זאת, היא הורתה כי הפקעות העבר מרכושה יילקחו בחשבון בקביעת שוויו. לבסוף, דחה בית המשפט עתירה שערערה על סיווגו של מגרש ספורט בבעלות מכבי תל אביב כנכס שלא יקבל זכויות בנייה, וקבע כי היה על גופי התכנון לבחון את הציפיות לגבי השימוש העתידי בנכס, ולהורות להם לעשות כן. בית המשפט הורה למשיבים לשאת בהוצאות העותרים בסכומים משתנים.