ת"א 33819-11-10

תקציר

פסק הדין דן בתביעה לסעד הצהרתי בדבר חוקיות ההכרזה על נכסי נפקדים בכפר קאסם. התובעים, יורשיו של המנוח עומר אפנדי עבד אלקאדר אל-ראבי, טוענים כי הקרקע המדוברת הייתה בבעלות אביהם לפני מותו בשנת 1948, ולכן לא ניתן היה להכריז עליה כנכס נפקדים. הם מבקשים הצהרה כי לא התקיימו התנאים להכרזה על הנכס ככזה, ומבקשים להשיב להם את הקרקע. הנתבעים, לרבות האפוטרופוס לנכסי נפקדים ורשות מקרקעי ישראל, טוענים כי התובעים לא הוכיחו את טענתם, וכי התביעה התיישנה בשל היעדר סמכות עניינית, עילת תביעה, התיישנות ושיהוי. בית המשפט קובע כי התובעים לא הצליחו להוכיח את זיקתם לקרקע שבמחלוקת, וכי ספר תחמיס - עליו הם מסתמכים כראיה - אינו מהווה אסמכתא מקורית לבעלות. זאת ועוד, התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענתם כי הקרקע לא הופקעה מכוח חוק רכישת מקרקעין בשנת 1954. פסק הדין מצדד בנתבעים, וקובע כי התביעה נדחית מחמת התיישנות, וגם היא חסרת שחר. התובעים נדרשים לכסות את הוצאות הנתבעים, לרבות שכר טרחה בסך 10,000 ₪.