מ"ח 5699/18

תקציר

המבקש עתר למשפט חוזר, תוך שהוא מצטט מספר ראיות שלדעתם מצדיקות מהלך כזה. הראיה הראשונה היא חוות דעת גרפולוגית המצביעה לכאורה על זיוף חתימת המבקש על מסמך מפתח וחוות דעת פסיכולוגית שניתנה כ-13 שנים לאחר ביצוע העבירות המדוברות. השופט מציין כי חוות הדעת הגרפולוגית, גם אם היא מדויקת, מטילה ספק רק באחד משני המסמכים המרכזיים ואינה מביאה בחשבון את חתימת המבקש על המסמך השני, דבר המערער את עניינו של המבקש. יתר על כן, ניתן היה להציג את שתי הראיות מוקדם יותר ולכן אינן קבילות כנימוקים למשפט חוזר. עוד טוענים המבקשים כי הודאתם הייתה שקרית, בלחץ עורך דינם לשעבר, עו"ד גולדברג. עם זאת, השופט מוצא כי ציר הזמן של האירועים – ממנו עולה כי המבקש היה מודע למשא ומתן לפשרה, הודה ורק לאחר מכן ניסה לסגת מההסדר – אינו תומך בטענה זו. גם יתר טענותיו של המבקש בנוגע לייצוגו של עו"ד גולדברג אינן נתמכות בראיות. כך גם טענות המבקש על עו"ד אחר, עו"ד חוטאבה, שמעורבותו בתיקים אחרים מוטלת בספק אך מעשיו אינם נוגעים ישירות למקרה הנוכחי. לבסוף, מציינת השופטת כי אין חשש ממשי כי הרשעתו של המבקש הייתה עיוות דין, שכן טענות המבקש הופרכו. מטעמים אלה קובע השופט כי יש לדחות את הבקשה למשפט חוזר.