פר"ק 26400-08-13

תקציר

פסק הדין דן בזכויותיהם של נושים מובטחים בהליכי פשיטת רגל. בית המשפט מכיר בזכותו של נושה מובטח לממש את נכס הבטוחות לפירעון חובו, כמפורט בסעיף 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל. זכות זו הודגשה בפסקי דין קודמים, תוך הדגשת שליטת הנושה בבטוחה. עם זאת, כאשר שווי הנכס המשועבד עולה על החוב המובטח, על בית המשפט לפקח על התהליך כדי למקסם את היתרה שהתקבלה, לטובת הנושים הלא מובטחים. ישנן נסיבות, כפי שהותוו בפסיקה, בהן בית המשפט לחדלות פירעון מנהל את הליך המימוש תוך מתן אפשרות לנושה המובטח לבצעו. זה מבטיח שהנושה שומר על השליטה ובית המשפט יכול לפקח מקרוב על התהליך. מצב אחד כזה הוא כאשר שווי הבטוחה עולה על החוב, והליכי ההוצאה לפועל נמצאים בשלביהם הראשונים. במקרה הספציפי הנדון, ידוע כי שווי הבטוחה עולה ככל הנראה על החוב. נוכח מורכבות הליך המימוש, לרבות זכויות צד ג' והוצאות הוצאה לפועל פוטנציאליות, מוצא בית המשפט לנכון לנהל את ההליך תחת פיקוחו. בית המשפט מכיר ברצונם של המבקשים במכירה מהירה של הקרקע, אך גם מכיר בטיעוני המפרקים לבחינת אפשרויות מימוש אחרות, לרבות עסקת קומבינציה. בית המשפט מחליט כי הליך המימוש צריך להתבצע בבית המשפט לחדלות פירעון, כאשר כונסי הנכסים פועלים למימוש הקרקע בשיטות שונות, לרבות עסקת קומבינציה או מכירת הקרקע כמות שהיא. כונסי הנכסים ממונים לפעול לטובת כלל הנושים ועליהם לבקש את אישור בית המשפט למעשיהם. הם נדרשים לקבל הערכת שווי של הנכס ולפרסם בקשות להצעות לרכישת הקרקע. פסק הדין נועד לאזן בין זכויותיהם של הנושים המובטחים והבלתי מובטחים, להבטיח תשואה מקסימלית תוך הימנעות מפגיעה באף צד.