ע"א 24165-09-17

תקציר

פסק דינו של בית משפט קמא הוא מקיף, מנומק היטב ומשכנע. אין עילה להתערב בהחלטה, והיא מאושרת לפי סעיף 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. טענות המערער מערערות בעיקר על קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא ועל ממצאי המהימנות. הלכה פסוקה היא כי ערכאת ערעור אינה מבטלת את ממצאי בית המשפט הפרוצדורלי בעניינים אלה, שכן בית המשפט הפרוצדורלי נמצא בעמדה טובה יותר להעריך את הראיות. החלטתו של בית משפט קמא היא ראויה, סבירה ועולה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו. המערער לא עמד בנטל הראיה המוטל עליו ושכנע את בית המשפט כי מישהו פרץ לחשבון הפייסבוק שלו כדי לשלוח את התגובה המכפישה. הטענות בדבר חקירת המשטרה ובקר המחשב אינן משכנעות, מה גם שהמערערת טוענת כי רק פייסבוק ישראל יכולה לספק את כתובת ה-IP ממנה נשלח הפוסט. ממצאיו של בית משפט קמא בדבר חוסר סבירותן של התזות של המערער הינם הגיוניים ומבוססים על השכל הישר. בית המשפט הגיע למסקנה נכונה כי המשיב עמד בנטל ההוכחה והוכיח כי המערערת פרסמה את התוכן המשמיצ. טענות המערער בדבר אמיתות הפרסום והיעדר הזדמנות לבסס הגנת פרסום אינן תקפות, שכן הן לא נטענו בכתב ההגנה ומהוות הרחבה של הטיעון. ניסיונו של המערער להסיט את האשמה לאי ביצוע הצו המופנה כלפי פייסבוק ישראל נכשל, שכן נטל ההוכחה מוטל על המערער. זאת ועוד, היעדר הבהרה כיצד ניתן לחייב את פייסבוק ישראל למסור מידע שאינו ברשותה או בשליטתה מערער את טענת המערער. החלטת בית המשפט לדחות את גרסת המערער ללא תגובת פייסבוק מוצדקת, שכן ההליך האזרחי דורש ממצאים המבוססים על מאזן ההסתברויות בלבד. המערערת לא הוכיחה כל נזק בלתי הפיך שנגרם מאיחור בחשיפת אמצעי הזיהוי של המשיב. הפיצוי שנפסק על ידי בית משפט קמא הוא סביר, בהתחשב בתכליות פסיקת הפיצויים בגין לשון הרע ובשיקולים הרלוונטיים. אופי הפרסומים, מספרם, תוכנם וכוונתם מצדיקים את הסכום, אף שהמשיב הוא איש ציבור. בית המשפט אינו מתערב בהוצאות שהורה עליהן בית משפט קמא, שהן סבירות בהתחשב במהות התביעה ובכוונת הפרסומים לפגוע. לבסוף, מסכימה ערכאת הערעור עם ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, התומכים במסקנה המשפטית, ולפיכך מתקבלת פסק דינו של בית משפט קמא. המערער חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דינו בסך 15,000 ₪.