ת"א 1039/07

תקציר

לבית המשפט סמכות להורות לתובע להעמיד ערבות לתשלום הוצאות הנתבע, ושיקול דעת זה מונחה על ידי פסיקה, כללים ועקרונות. בית המשפט יימנע בדרך כלל מלעשות כן אלא בנסיבות חריגות, כדי לאפשר גישה לערכאות ולהגן על זכותו של התובע להבהרה. עם זאת, יש לאזן זאת עם זכותו של הנתבע להיות מוגן מפני תשלום הוצאות משפט אם התביעה לא תצלח. ההחלטה כרוכה בשקילת יכולתו הכלכלית של התובע וסיכויי הצלחת תביעתו אל מול האינטרס של הנתבע בהבטחת הוצאותיו. במקרה זה, מצבו הכלכלי של התובע קשה, אך בית המשפט סבור כי לנתבעים יש סיבה לחשש לגבי סיכויי התביעה, בשל חוסר עקביות בעדותו של התובע ובאופי הראיות שהוצגו. השופטת מדגישה כי אמנם אין מקום להעריך באופן סופי את סיכויי ההצלחה בשלב זה, אך השלב הנוכחי של ההליך ואופי טענות התובע מאפשרים הערכה מושכלת יותר. משכך, בית המשפט מורה לתובע להעמיד ערבות בסך 60,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים, תוך הכרה בעוני התובע ומעניק להם 60 יום לעשות כן. ההחלטה מתקבלת בהיעדר שני הצדדים ואינה כוללת כל צו להוצאות.