רע"א 2770/21

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לפרשנותו של סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, ובפרט לזכויותיהם של בני משפחה המתגוררים בדירה ממושכן שבעליה/לווה ויתר על זכותם לדיור חלופי. פסק דינו של השופט י' וילנר קובע כי הסכמת בני משפחתו של החייב אינה נדרשת לצורך ביצוע הפינוי לפי סעיף 38(ג) לחוק. פרשנות זו מתבססת על לשון החוק עצמו ודברי ההסבר שלו, המצביעים על כוונת המחוקק לאזן בין ההגנה על הזכות לקורת גג לבין האינטרס הציבורי בהלוואה ובבטוחות. עוד מודגש בפסק הדין כי זכויותיהם של בני המשפחה בדירה נגזרות ותלויות בזכויותיו של החייב, ולפיכך מעמדם אינו גובר על זה של החייב. במקרה זה, מאחר והחייב ויתר על זכותו לדיור חלופי, ניתן להמשיך בפינוי ללא הסכמת בני המשפחה. השופט וילנר מוסיף ומבהיר כי המסקנה נגזרת גם מכך שלבני המשפחה אין בדרך כלל מעמד מיוחד ביחס לדירה, ושהייתם היא רק בשל זכויותיו של החייב. בנוסף, השופטת מדגישה את התיקונים שהוכנסו בחוק ההוצאה לפועל, המעניקים כיום לחייבים המוותרים על זכותם לדיור חלופי הגנה המבטיחה קורת גג לתקופה ממושכת, והופכים את המצב הקודם – שבו ניתן היה להותיר חייבים ובני משפחותיהם ללא קורת גג – למיושן. בהמשך לפסק דין זה, מסכימים השופט י' עמית והשופט ד' מינץ לדחות את הערעור, ובכך מאשרים את החלטת רשם ההוצאה לפועל להחיל את סעיף 38(ג) במקרה זה.