ת"א 1159/06

תקציר

התובעת, חברה העוסקת בייצור ושיווק אביזרי אינסטלציה, תבעה את הנתבעים על פיצויים בסך 16 מיליון שקל, בטענה כי הפרו את זכויות הקניין הרוחני שלהם בכך שהעתיקו, זייפו ושיווקו שלא כדין שמונה דגמים של מוצריהם. התובעת טענה כי השקיעה רבות בהשגת תו תקן ממכון התקנים הישראלי למוצרים אלה וכי הנתבעים, ביודעם זאת, רכשו מוצרים מזויפים מצד שלישי, אל-חמדיה, ושיווקו אותם במחיר נמוך יותר, ובכך גרמו נזק משמעותי לעסקי התובעת. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. לגופו של עניין, בית המשפט מצא כי התובעת הציגה מצג שווא בפני מכון התקנים כיצרנית הבלעדית של המוצרים, כאשר למעשה היא שימשה כמפיץ בלבד, כאשר הייצור נעשה במפעל אל-חמדיה בעזה. יתר על כן, התובעת לא הביאה כל ראיה להשקעות הנטענות בייצור או חוות דעת מומחים לגבי המוניטין והאיכות של מוצריהם. עוד קבעה השופטת, כי לנתבעים לא היו כל ידיעות על הסכמים כלשהם בין התובעת לבין אל-חמדיה, האוסרים על רכישת מוצרים ישירות מהאחרונה. בנוסף, התובעת לא הצליחה להביא ראיות משכנעות לנזק שנטען כתוצאה ממעשי הנתבעים. בסיכומו של דבר, מצאה השופטת את עדותו של התובע בלתי אמינה, מאופיינת בסתירות ואי דיוקים, ולפיכך דחתה את התביעה, וחייבה את התובע לשלם לנתבעים הוצאות בסך 50,000 ₪.