ת"א 1415-09-18

תקציר

פסק הדין של בית המשפט מאחד מספר תיקים של משפחת אבו אינאם ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בנוגע לקרקעות שנויות במחלוקת ברמלה, בהם מבקש מנהל מקרקעי ישראל פינוי מבנים ופיצוי בגין שימוש בלתי מורשה בקרקע. הקרקע, שהייתה בבעלות מלאה של רשות הפיתוח ויועדה לצורכי מלאכה וכביש על פי תוכניות בניין עיר שונות, נכבשה על ידי הנתבעים ללא זכויות חוקיות. בית המשפט מצא כי הנתבעים בנו והתגוררו על הקרקע שלא כדין, וטענו לזכויות במשך עשרות שנים מבלי להציג ראיות לבעלות או לדיירות מוגנת. למרות טענות בדבר היתרים מכללא בשל חוסר המעש של מנהל מקרקעי ישראל ומשא ומתן לכאורה עם מגן דוד אדום לקבלת פיצויים, בית המשפט לא קבע בסיס משפטי לטענותיהם, שכן מקרקעי ציבור אינם תומכים ברישיונות מכללא או פיצויים ללא הסכמים פורמליים. בית המשפט הורה לנתבעים להתפנות, להרוס מבנים בלתי מורשים ולשקם את הקרקע, תוך הטלת דמי שימוש משמעותיים המחושבים בשיעור של 6% מערך הקרקע, בהתאם לתקדימים משפטיים ולחוקים. פסק הדין מפריך את טענות השיהוי ודורש פיגורים משנת 2011, תוך התאמת דמי השימוש לשימוש בפועל למגורים ולא לתב"עות. בנוסף, הנתבעים חויבו בהוצאות בסך 100,719 ש"ח בצירוף שכר טרחת עורך דין בשל האתגר המשפטי הממושך ללא הגנה מהותית, חזרה על מדיניות מקרקעי ציבור נגד תפיסות בלתי מורשות וחיזוק הקפדה על תקנות השימוש בקרקע. פסק הדין מאפשר עמידה של 60 יום לפני שהוא מאשר לרשות מקרקעי ישראל לבצע פעולות פינוי ושיקום על חשבון הנתבעים. בית המשפט הדגיש את הצורך בהסכמים פורמליים ודחה את הרעיון של זכויות פינוי אינהרנטיות או זכאויות לפיצויים שנשאבו ממשא ומתן לא רשמי או שתיקה מצד הרשויות הרלוונטיות.