ת"פ 28433-08-13

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרת עבירת השוד וכיצד על העונש לשקף את היבטי האלימות והרכוש הכרוכים בכך. השופט מצטט פסקי דין קודמים המדגישים את חומרת עבירות השוד, ולעתים קרובות מצדיקים מאסר. הכרעת הדין מתווה את העקרונות המנחים לגזר הדין, לרבות היחס בין חומרת העבירה לבין העונש, תוך התחשבות גם בערך החברתי שנפגע ובנסיבות ביצוע העבירה. לאחר מכן עובר הדיון לקביעת מתחם הענישה המתאים לכל עבירה שביצע הנאשם, תוך חלוקת סעיפי האישום בהתאם לחומרת העבירות. לאישומים הראשון, השני, הרביעי והחמישי, הכוללים תכנון מוקדם וחטיפת טלפונים ניידים ללא פגיעה חמורה, נקבע טווח ענישה של 6 עד 24 חודשים. באישום השלישי, שתוצאתו פגיעה בקורבן, נקבע טווח ענישה מחמיר יותר של 18 עד 36 חודשים. השופט מתחשב גם בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, לרבות הודאת הנאשם, נסיבותיו האישיות והיעדר אלימות פיזית. העונש ההולם לנאשם מתואר, עם עונשים מקבילים של 12 חודשי מאסר בגין האישום הראשון, השני, הרביעי והחמישי, ו-18 חודשים בגין האישום השלישי, בסך הכל 36 חודשים. כמו כן, השופט גוזר על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי, מורה על פיצוי לאחד הקורבנות ומחליט שלא לחלט את הרכב ששימש לביצוע העבירות. פסק הדין מסתיים ביידוע הנאשם בדבר זכותו לערער ומועד מתן פסק הדין.