ע"פ 5115/12

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעורכת דין אפוטרופסות, שהורשעה בגניבה שיטתית מחסוייה. בין השנים 2006 ל-2008 היא גנבה כ-7 מיליון שקל מ-20 מחלקות שונות. הגניבה בוצעה בדרכים שונות ונעזרה בבן זוגה ובעובד נוסף. כמו כן זויפו רישומים חשבונאיים כוזבים כדי להסוות את הגניבה. במסגרת הסדר טיעון הודה המערער בעבירות ולאחר מכן הורשע בשורה של עבירות של גניבה בידי מורשה, זיוף ושימוש במסמכים מזויפים. בית המשפט המחוזי גזר עליה תחילה שבע וחצי שנות מאסר, עליהן ערערו הן התביעה והן ההגנה. התביעה טענה להחמרת העונש, ואילו ההגנה ערערה על הקלה בעונש. לאחר ששקל את שני הערעורים, החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשת ההגנה ובמקום זאת נעתר לערעור התביעה, והחמיר את העונש לתשע שנות מאסר. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות, את פגיעותם של הקורבנות ואת הצורך בהרתעה במקרים כאלה. טענותיו של המערער בדבר לקיחת אחריות והבעת חרטה לא נחשבו משמעותיות, שכן הן לא לוו בהחזרת הכספים הגנובים. ההחלטה נועדה להרתיע כל אפוטרופוס שישקול לנצל את חסודיו.