רע"א 768/24

תקציר

פסק הדין דן בדמיון בין סעיף 79א לחוק, המאפשר לבתי המשפט לפסוק בפשרה ובהסכמת הצדדים, לבין הליכי בוררות המתנהלים מחוץ לגבולות הדין המהותי ודיני הראיות הפרוצדורליים. זה האחרון נשלט על ידי חוק הבוררות, שבו הצדדים מסמיכים בורר ליישב את הסכסוך שלהם. בית המשפט מציין את היקף ההתערבות המצומצם הן בפסקי פשרה והן בפסקי בורר, ומדגיש כי ההתערבות השיפוטית בהם מוגבלת מאוד, ונבחנת בעיקר באמצעות עילות הביטול המפורטות בחוק הבוררות. בפסק הדין מודגש כי מדובר בהתערבות בפסק בורר, המוגבלת עוד יותר על ידי פסק הבורר לפי סעיף 79א לחוק. הבקשות לביטול פסק הבוררות נדחות, שכן הצדדים הסמיכו את שיקול דעתו הרחב של הבורר במתן החלטת פשרה, והסכמתם לא הוגבלה לסוג מסוים של פשרה. בנוסף, פסק בורר ללא נימוק, כפי שהוסמך לפי סעיף 79א, מונע טענות בדבר אי התאמתו להסכמים קודמים או היעדר הנמקה. בית המשפט דוחה גם את טענתו של נוריאלי כי הבורר לא הכריע בכל העניינים שהוגשו, שכן אלה היו חלק מטענותיו של נוריאלי עצמו. עם זאת, השופטת מסכימה עם עמדתו של נוריאלי בנוגע להתערבות בגוף פסק הבוררות, ומציעה לתקן את פסק הבוררות כך שיכלול דחיית טענות אלה, במקום לבטלו ולהחזירו לבורר, בהתחשב בהליכים הנרחבים שהתנהלו בעבר בין הצדדים. השופט מסכם כי בשל מורכבות שיקולי סעיף 79א, על בית המשפט להימנע מספקולציות לגבי הליך החשיבה של הבורר ולתקן את פסק הבוררות כך שיכלול דחייה של התביעות הנוספות. ההמלצה היא לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולהחזיר את התיק לבורר לצורך הכרעה בסוגיות הנותרות, מבלי לפתוח מחדש טיעונים שכבר הוכרעו על ידי בית המשפט המחוזי. כל צד יישא בהוצאותיו.