ת"א 66274-11-20

תקציר

התובעת, חולת קורונה, טענה כי נהג הנתבעת סירב להסיע אותה למלונית קורונה משום שלבשה מכנסיים קצרים וגופייה, ודרש ממנה להחליף לבגדים "צנועים". הנהג יצר קשר עם מנהלו שגם הוא סירב לאפשר לתובעת לעלות מבלי להחליף בגדים. עובדי הנתבעת פעלו מתוך אמונה מוטעית כי הנתבעת מתנגדת ללבושה של התובעת. בית המשפט פסק לטובת התובעת ופסק לה פיצוי בסך 120,582 ₪ בגין הטרדה מינית ואפליה, שכן התנהגותו של הנהג הייתה משפילה ומשפילה והרחיקה אותה משירותים חיוניים על רקע מינה ולבושה. בית המשפט פסק על הנתבע אחריות למרות שלא מצא ראיות לכוונה להפלות או להטריד, שכן מעשיו של הנהג היו רשלניים ונבעו מטעותו. עם זאת, השופט סירב להוציא צו מניעה נגד הנתבע, מתוך סברה כי פסק הדין מספיק כדי שהחברה תלמד מטעויותיה. באשר לכיסוי הביטוחי, קבע בית המשפט כי מעשיהם של עובדי הנתבעת היו רשלניים ולא מכוונים, ועל כן הם נופלים בגדר הפוליסה. כתוצאה מכך, חויבה מבטחת הנתבעת, איילון, לשפות את הנתבעת ולכסות את הוצאותיה. הן הנתבע והן איילון חויבו לשלם את שכר טרחת עורך הדין של התובע, ואילו התובעים חויבו לפצות את הנתבעת בגין הוצאותיה המשפטיות.