ה"פ 29132-12-09

תקציר

תכליתו של הסעד הזמני המבוקש על ידי המבקשת, ספקטרום, היא לשמור על המצב הקיים ולמנוע נזק בלתי הפיך. על מנת לקבל סעד זה, על ספקטרום לשכנע את בית המשפט כי קמה לה עילת תביעה לכאורה וכי הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם לה אם הסעד לא יינתן עולה על הנזק הפוטנציאלי למשיבה, אורבוטק. בית המשפט בוחן האם ספקטרום עמדה בנטל זה. ראשית, מנותח אופיו של החוזה בין הצדדים. נמצא כי לא היה הסכם מסגרת ארוך טווח בכתב או בעל פה; במקום זאת, הצדדים עסקו בעסקאות אד-הוק רבות. לפיכך, ספקטרום לא הוכיחה קיומה של זכות לכאורה. לאחר מכן, בית המשפט בוחן את טענותיה של ספקטרום על בסיס עילות הגבלים עסקיים ונזיקין, אך מוצא כי טענות אלה מתאימות יותר לתביעה העיקרית ודוחה אותן בשלב זה. באשר לסוגיית השיהוי והגילוי, בית המשפט קובע כי ספקטרום פעלה בחוסר סבלנות בכך שלא חשפה את הסכמיה עם רדלן. לבסוף, מאזן הנוחות מנותח, ובית המשפט אינו משוכנע כי הפגיעה בספקטרום עולה על הפגיעה הפוטנציאלית באורבוטק, מה גם שיכולתה של האחרונה לספק את המודולים במסגרת הזמן המבוקשת מוטלת בספק. לסיכום, הבקשה לסעד זמני נדחית, והוצאות הבקשה יידונו בפסק הדין העיקרי.