ת"א 63/94

תקציר

התובעים, רוכשי הדירות, תבעו את הנתבעת, החברה שבנתה את הדירות, בגין ליקויי בנייה, וכן טענו כי הנתבעת גבתה מהם שלא כדין כספים לערבות בנקאית כנדרש בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), שהוא קוגנטי. הנתבע הכחיש זאת וטען כי התשלום היה חלק ממשא ומתן כלכלי חופשי. בית המשפט התלבט האם החובה הסטטוטורית להעמיד את הבטוחה מרמזת על כך שיש לתת אותה ללא תשלום, ועל משמעותם של פסקי דין קודמים בנושא זה. השופט ציין כי מטרת החוק הייתה להגן על רוכשי הדירות, אך במקרה זה הרוכשים ניהלו משא ומתן חופשי והסכימו לתנאי החוזה, לרבות סעיף הבטוחות. גם אם היה על הקבלן להעמיד את הבטוחות מבלי לחייב את הרוכשים, קבע השופט כי כעת מנועים התובעים מלתבוע את השבת החיובים ששילמו בתום לב, מה גם שהדירות נמסרו והנתבע השתמש בכסף. השופט הותיר את השאלה האם חובת העמדת הבטוחה קשורה בהכרח לתשלום פתוחה, אך קבע כי גם אם כן, עדיין תביעת התובעים תידחה על יסוד נסיבות המו"מ החופשי ותום הלב. שאר התביעה תמשיך להתברר בהליכים נפרדים.