רע"ב 2422/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה שהגיש אסיר שביקש לעבור מבית סוהר אחד למשנהו. זכותו של האסיר לבקש העברה, אך ההחלטה באיזה בית סוהר ישהה האסיר נתונה אך ורק בידי הרשויות המוסמכות בשירות בתי הסוהר, ואינה זכות שהאסיר יכול לממש. במקרה זה, בקשת האסיר לעבור לכלא עופר נדחתה על בסיס שיקולים מערכתיים לגיטימיים וסבירים, קרי סיווג בית הסוהר ורמת האבטחה הנדרשת לאסירים המרצים עונשי מאסר ממושכים. בית המשפט הכיר בכך שכלא עופר מיועד לאסירים המרצים עונשי מאסר של עד 7 שנים, ורק במקרים חריגים, כאלה המרצים עד 10 שנים. מאחר שהמבקש מרצה מאסר עולם, העברתו לכלא עופר לא תתאים לקריטריונים שנקבעו. עוד מכיר פסק הדין בכך שהחלטת שירות בתי הסוהר נבעה מהצורך לשמור על הסדר והביטחון הציבוריים, וזו הצדקה סבירה. כמו כן, הוחלט על העברתו של המבקש לבית סוהר באשקלון, הקרוב יותר למשפחתו, תוך שיפור מסוים במצבו. כל העברה לאחר מכן הייתה תוצאה של התנהגותו השלילית של המבקש. בית המשפט התייחס גם לטענות נוספות שהעלה המבקש, ובהן התאמת כלא עופר לאסירי עולם ואי חוקיות החזקת פלסטינים בישראל, ומצא כי אין להן תימוכין. בסופו של דבר, פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שקבע כי החלטת שירות בתי הסוהר סבירה, יעמוד על כנו, ובקשת ההעברה תידחה.