ת"א 45110-03-12

תקציר

השופטת, הילה גרסטל, החליטה לדחות את התביעה על הסף בשל מספר גורמים. ראשית, המשיב הוכיח חוסר תום לב וניצול לרעה של ההליך השיפוטי בכך שהתעלם מהחלטות בתי המשפט בעניין המקרקעין הנדונים ולא כיבד את ההליך המשפטי. השופטת מציינת כי התנהלותו של המשיב עולה כדי זלזול וזלזול, אך נמנעת מדחייה על הסף בעילות אלה בלבד, ובמקום זאת בוחרת להמשיך ולבחון את טענותיהם האחרות של המבקשים. שנית, היעדר יריבות בין הצדדים, שכן הבעלים הקודמים של הקרקע – משפחת בילבאי – אינם המשיב, ולכן אין לו מעמד לטעון לבעלות. שלישית, טענת המבקשים לדחייה על הסף מחוסר עילה מתקבלת בחלקה. הסעד המבוקש על ידי המשיב בסעיף 42(ג) לכתב התביעה לא יינתן, גם אם כל יתר טענות המבקש יצלחו, ועל כן הוא נדחה מחוסר עילה. עם זאת, התביעה לסילוק על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית נדחית, שכן לבית המשפט סמכות לדון בסעד ההצהרתי המבוקש. לבסוף מציינת השופטת כי סיכויי הצלחת התביעה קלושים, תוך שהיא מצטטת דינים רלוונטיים הפועלים נגד טענת המשיב כי הקרקע היא נכס הקדש. לסיכום, השופט מחליט כי יש לדחות את התביעה במלואה בשל חוסר תום לב של המשיב, היעדר יריבות והיעדר עילה באשר לסעד העיקרי המבוקש.