בע"מ 7256/19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסיקה קודמת בנושא תשלומי מזונות. התביעה המקורית הייתה תביעת מזונות שהגיש המשיב כנגד המבקש, בעקבות עזיבת המבקש את ביתם המשותף בשנת 2016. לבני הזוג, שהתגרשו ב-2018, יש שלושה ילדים משותפים. בית המשפט לענייני משפחה קבע תחילה כי על המבקשת לשלם למשיב סכום חודשי עבור מזונות הילדים, וכן חלק מהוצאות הבריאות והחינוך הנוספות שלהם. המבקש ערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי, אך ללא הצלחה. עתה, בניסיון אחרון זה לערער, טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי מרכז לוד גרם להם לעיוות דין ומצביע על מספר טעויות בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, הקשורות בעיקר לחישוב הוצאות שני הצדדים וכושר השתכרותם. עם זאת, המשיב טוען כי המבקש חולק על ממצאים עובדתיים שאין להתערב בהם בשלב זה. לאחר שיקול דעת מעמיק, השופט מגיע למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשת המבקש לערעור שלישי, מה גם שכבר ניתנה להם הזדמנות להציג את טענותיהם והפסיקות הקודמות תאמו את חומר הראיות. השופטת מסכימה עם המשיב כי מדובר במקרה פשוט שבו אין להתערב בקביעותיהן העובדתיות והחישוביות של הערכאות הנמוכות, מה גם שהן מבוססות על התרשמותם הישירה של בתי המשפט מהעדים ומהראיות. זאת ועוד, השופט אינו מוצא כל הצדקה לטענות המבקש בדבר טעויות מהותיות בגובה המזונות שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור פעם שלישית נדחית, והמבקש נדרש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.