בע"מ 5451/19

תקציר

פסק הדין סובב סביב מאבק משמורת בין שני הורים על שתי בנותיהם הקטנות, בנות 7 וכמעט 4. ההחלטה הראשונית של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, ניתנה לאב משמורת זמנית על רקע חשש לניכור הורי שנגרם על ידי האם. בית המשפט לענייני משפחה ציין כי התנהגותה של האם פגעה במערכת היחסים בין האב לבתו, תוך סיכון לניכור דומה שהשפיע בעבר על אחיהם הגדול. למרות אזהרות רבות לאם, התנהלותה לא השתנתה, מה שהעלה ספקות לגבי יכולתה כהורה משמורן. משמורת האב נקבעה כמשרתת את טובת הקטינים מבלי לפגוע בקשר שלהם עם האם. האם ערערה בטענה שההחלטה עקרה את הילדים, גרמה לנסיעות מיותרות והפרידה אותם מאחיהם, ללא התייעצות מספקת עם מומחה. עם זאת, בית המשפט המחוזי תמך בפסק הדין המקורי, תוך הדגשת חומרת סיכון הניכור וההסכמה המקצועית פה אחד לטובת משמורת האב. ההליכים הדגישו חקירות נרחבות וחששות מתמשכים לגבי השפעתה של האם, והצדיקו את שינוי המשמורת למרות אילוצים פרוצדורליים ואופי זמני. בסופו של דבר נדחתה בקשת הערעור הנוספת, דבר שהדגיש את דחיפותה ונחיצות ההחלטה להגן על שלומם של הילדים. בפסק הדין הודגש כי בעוד שהסדר המשמורת היה זמני, טובת הילדים הייתה בעלת חשיבות עליונה, והראיות המשמעותיות נגד האם הצדיקו את ההתערבות בשלב זה. לא הוטלו הוצאות, וההחלטה נחשבה ראויה בהתאם לנסיבות באותה עת.