ע"א 522/72

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון עסק בשאלה האם המדינה יכולה לקזז חובות של חברת וולטקס וולי טקסטיל בע"מ, שהייתה בפירוק, כנגד כספים שהמדינה חייבת לחברה. התיק עסק בשני סכומים: 193,276.66 לי כפיצוי על הוצאות הקמת מפעל ו-325,491 לי כפיצוי על תמריצי יצוא והחזרי היטל. בית המשפט פסק לטובת המדינה והתיר קיזוז של שני הסכומים. השופטים הדגישו כי עם מינוי כונסי הנכסים מתגבש שעבוד צף, המקנה למחזיקי האג"ח שעבוד על נכסי החברה, לרבות חובות המדינה. בית המשפט מצא כי זכות הקיזוז של המדינה מעוגנת בהסכמים מכללא שנקבעו באמצעות פרקטיקה עסקית. השופט ברנזון ציין כי חובות הדדיים בעסקים יומיומיים מתקזזים לעתים קרובות ללא הסכמים מפורשים מראש. בית המשפט הדגיש כי תביעות הקיזוז של המדינה תקפות על פי פרקטיקות עסקיות מקובלות ועקרונות הון, וקבע כי התחייבויות הדדיות מאזנות את עצמן באופן טבעי לאורך זמן. השופט כהן הסכים עם החלטה זו, ואילו השופט קיסטר אישר כי התגבשות השעבוד הצף משמרת את זכות הקיזוז של המדינה, המעוגנת בעיקרון המשפטי הוותיק לפיו הנמחה אינו רוכש זכויות גדולות יותר מאלו שהחזיק הנמחה. בית המשפט הגיע למסקנה כי אי התרת קיזוז בפירוק סותרת עקרונות שוויוניים, שכן חובות הדדיים צריכים לאזן ולמנוע מצד אחד לתבוע חוב תוך התעלמות מהתחייבויותיו. כתוצאה מכך, ניתן לקזז בצדק את חוב המדינה כלפי החברה, תוך הכרה הן בפרקטיקות עסקיות משתמעות והן בהון המשפטי.