עת"מ 7852-04-21

תקציר

עותר ישראלי, שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה לצמיתות בשל תסמונת אספרגר, הגיש בשנת 2021 עתירה מנהלית נגד משרד התחבורה של מדינת ישראל. העתירה נועדה לחייב את המשרד להנפיק לו תג נכה לאחר שזה סירב לחדש את תג הנכה הקיים. העותר, שלא היו לו כל מגבלות פיזיות, קיבל תגי נכות משנת 2011 על בסיס מוגבלותו הנפשית. המשרד דרש מסמכים רפואיים עדכניים, אותם סיפק העותר, אך בקשתו נדחתה. השאלה המכרעת הייתה האם העותר עונה על ההגדרה החוקית של נכה הזכאי לתג. על פי החוק, אדם עם מוגבלות בשיעור של 60% ומעלה, שהליכה ללא רכב עלולה לדרדר את בריאותו, זכאי לתג נכה. המשרד טען כי העותר אינו עומד בקריטריונים אלה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשרד לא הצליח להסביר את השינוי הפתאומי במדיניותו, שכן העותר קיבל תגים באופן מהימן מאז שנת 2011 ללא כל שינוי מוכח בנסיבותיו או בחקיקה הרלוונטית. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת העותר, והורה למשרד להנפיק לו תג נכה ולכסות את הוצאותיו המשפטיות, תוך שימת דגש על אינטרס ההסתמכות שיצרו התגים הקודמים. פסק הדין, שניתן בהיעדרו של העותר, הורה למזכירות להעביר את פסק הדין לשני הצדדים.