בר"ע 629/05

תקציר

העותרת ביקשה רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות שהורה לה לשלם לשני משיבים. המשיב הראשון חויב לשלם 13,700 ש"ח, והשני 6,300 ש"ח, בצירוף כ-2,000 ש"ח הוצאות משפט. העותרת טענה כי המשיבה השנייה, בהיותה חברת ניהול, אינה רשאית על פי דין להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, שכן היא אינה "יחיד" כהגדרתו בחוק. עוד התלונן העותר על כך שבית המשפט הסתמך על חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב, וכי הסכום שנפסק חורג מסמכותו של בית המשפט. השופטת הסכימה עם טענתה השנייה של העותרת, בקובעה כי בעוד ועד בית, כמו המשיב הראשון, הוא אכן אדם פרטי כהגדרתו בחוק, חברת ניהול, כמו המשיבה השנייה, איננה. השופט גם הסכים כי הסכום הכולל שנגבה חורג מסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. לפיכך, קיבלה השופטת את הערעור באופן חלקי, ותיקנה את פסק דינו של בית משפט קמא כך שביטל את ההוראה שחייבה את העותר לשלם למשיב השני. יתר פסק דינו של בית משפט קמא נותר על כנו.