ת"פ 5929-06-12

תקציר

השאלה המרכזית היא האם הנאשם תקף מינית את המתלוננת. המתלונן טוען כי ראה את הנאשם שבוע לאחר התקיפה וזיהה אותו כתוקף על פי לבושו ומראהו החיצוני. עם זאת, ההגנה מתעקשת כי מדובר במקרה של טעות בזיהוי. מחומר הראיות באשר לתיאורו של התוקף על ידי המתלונן עולה כי האחרון תיאר את הראשון כבעל גיבנת, פצע בולט במצחו, עור חום, שיניים רקובות ומבטא זר. לנאשם, לעומת זאת, אין גיבנת, ולא היה כל פצע במצחו; גוון עורו אינו חום מובהק; אין לו שיניים בכלל; והוא מדבר רק אנגלית ומעט מאוד עברית, בניגוד לטענת המתלונן כי התוקף דיבר אליו בעברית במבטא זר. זאת ועוד, בגדיו של הנאשם בעת מעצרו לא תאמו את התיאור שמסר המתלונן. יש גם כשלים חקירתיים שמעלים ספקות לגבי הזיהוי. לא נתפסו צילומים ממצלמות האבטחה באזור, מה שיכול היה לסייע בזיהוי התוקף. המשטרה גם לא תיעדה ויזואלית את חקירתו של הנאשם, אשר יכלה להראות את מראהו ואת לבושו, כנדרש בחוק. המתלונן ואמו עודכנו באופן לא תקין על עברו של הנאשם, דבר העלול בזיהום חקירתי. לבסוף, המשטרה לא ערכה חיפוש בביתו של הנאשם אחר בגדים שיש בהם כדי לאשש או להפריך את תיאורו של המתלונן. בעוד שזיהויו הספונטני של הנאשם על ידי המתלונן ועדותו המהימנה של האחרונה יוצרים חשד משמעותי לאשמתו של הנאשם, התביעה לא הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם הוא התוקף. לפיכך, הוא זוכה מחמת הספק.