רע"א 5727/23

תקציר

בהחלטה זו דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור על הסירוב לקבל ראיות נוספות, והדגיש כי יש לגבור על שיקול דעתו הרחב של בית משפט קמא בעניינים פרוצדורליים רק בנסיבות חריגות. בית המשפט הדגיש את החובה על בעלי הדין להציג ראיות מראש, כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי. אי ביצוע פעולה זו מעביר נטל משמעותי על הצד המבקש להצדיק כל הגשה מאוחרת. המערער הסתיר מסמכים מסוימים, המכונים "הסכמי צללים", שהיו ברשותו לאורך כל ההליך. מסמכים אלה לא נחשפו במהלך תהליך הגילוי, וגם קיומם לא הוזכר קודם לכן. בית המשפט הדגיש כי הצגת ראיות כאלה בשלב מתקדם – לאחר סיום שלב ההוכחות והזמנת סיכומים – תשבש ותשבש הליכים. זאת ועוד, בית משפט קמא קבע כי הרלוונטיות של הראיה החדשה היא מינימלית ואינה מצדיקה את התארכות ההליך. משכך, לא מצא בית המשפט מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא, אישר את פסק הדין הקודם ודחה את הערעור ללא צו הוצאות, שכן לא התבקשה תגובה מהמשיב. בהחלטה צוין כי בקשתו הקודמת של המשיב להוסיף ראיות לא השפיעה על תוצאה זו, שכן היא הוגשה בשלב מתאים יותר והתקבלה בהסכמת המבקש.