רע"א 7576/08

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. המקרה הראשוני עסק בתביעת פיצויים של שני אנשים, מ' ות', שגילו כי הוחלפו בלידתם וגידלו אותם על ידי המשפחות הלא נכונות. הם תבעו את בית החולים שבו נולדו, טענו לרשלנות ודרשו פיצוי על נזקים לא ממוניים. בית משפט השלום בירושלים פסק לטובת מ' ות' והורה לבית החולים לשלם לכל אחד מהם 500 אלף שקל, בסך כולל של 2 מיליון שקל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בית החולים ערער לבית המשפט המחוזי וביקש עיכוב ביצוע, אך בקשתו נדחתה. לאחר מכן פנה בית החולים לבית המשפט העליון בבקשה למתן רשות ערעור, בבקשה לעכב את הפקדת סכום הפיצוי. הבקשה נדחתה בהסתמך על סמכויות שיקול הדעת שהוקנו לבית המשפט, שכן בית החולים לא הוכיח קושי להשיב את המצב לקדמותו. הוחל העיקרון הכללי לפיו ערעור אינו מעכב אוטומטית את ביצוע פסק הדין. בנוסף, מצא בית המשפט כי החלטת בית משפט השלום איזנה למעשה בין הצורך בביצוע פסק הדין במועד לבין חששותיו של בית החולים מפני השבת הכספים. טענותיו האגביות של בית החולים בדבר קשיים כלכליים לא הספיקו כדי להצדיק עיכוב. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, אם כי ניתן דחייה קצרה עד ליום 15.9.2008, בהתחשב בכך שהבקשה הוגשה לאחר המועד המקורי.