רע"א 3585/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר. הבקשה נדחתה משום שעל פי תקנות סדר הדין האזרחי הרלוונטיות, לא ניתן לערער על החלטות בנושאים מסוימים הנוגעים לניהול הליכים אזרחיים, וההחלטה הנדונה נופלת בגדר הוראות אלה. אמנם היו פסקי דין קודמים שפירשו את התקנות בגמישות, ואפשרו רשות ערעור בנסיבות מסוימות, אך במקרה זה אף אחד מהחריגים הללו אינו חל. ראשית, עניינה של ההחלטה נשוא הערעור היא יישום ישיר של התקנה הרלוונטית, שאינה מותירה מקום לפרשנות. שנית, רצונם של המבקשים לשנות את "כלל ההיוון" - אופן חישוב הפיצוי - אינו זירה מתאימה למקרה זה, ויש להתייחס אליו בהליך אחר. בנוסף, החלטת הערכאה הנמוכה יותר אינה גורמת לעיוות דין או לנזק מהותי, וניתן לתקנה בקלות באמצעות ערעור על פסק הדין הסופי, מה שהופך אותה למועמדת לא ראויה לטיפול מיוחד. לבסוף מציינת השופטת כי גם אם המבקשים היו זכאים למידע שהם מבקשים, אי מסירתו אינה מצדיקה את קבלת הערעור, שכן היא אינה יוצרת מצב בלתי הפיך. מסיבות אלה הבקשה נדחית, והמבקשים נדרשים לשלם אגרת בית משפט בסך 1,500 ₪.