ת"א 14795-10-10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין במחלוקת בעניין שטר חוב בשווי 270 מיליון דולר. הנתבעת עתרה לבית המשפט בבקשה להצהיר כי השטר בוצע כדין על ידי התובעת, בעוד האחרון טען כי הוא נחתם בנסיבות מזויפות ומזויפות. ניסיונות קודמים לפתור את הסוגיה בבתי המשפט בישראל לא צלחו. לאחר מכן הגיש הנתבע תביעה במדינת ניו יורק בנוגע למימוש השטר, ולאחר מכן ביקש לדחות את התביעה הישראלית הנוכחית. התובע, שהגיש את התביעה הישראלית, התנגד לבקשה בטענה כי היא פוגעת בזכות הגישה שלו לערכאות וכי סמכות השיפוט של בית המשפט בניו יורק אינה חלה על ישראל. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבע, וקיבל את הטענה כי יש לכבד את החלטת בית המשפט בניו יורק להוציא צו מניעה האוסר על המשך התביעה הישראלית. השופט הדגיש את הצורך למצות טיעונים משפטיים בבית משפט מוסמך אחד, כדי להימנע מהחלטות סותרות הנובעות מהתדיינות מקבילה במדינות שונות. מאחר שהחלטת בית המשפט בניו יורק הייתה תקפה ונשקלה בכובד ראש, נדחתה התביעה הישראלית, מתוך הבנה כי התובע יוכל להגיש מחדש את תביעתו בישראל במידת הצורך, בכפוף לחוק. קביעה זו ניתנה למרות ערעור שהגישה התובעת על החלטות בית המשפט בניו יורק, שכן השופט לא מצא סיבה מספקת לעכב את דחיית התביעה הישראלית. לפיכך, פסק הדין היה לטובת בקשת הנתבע, והורה על מחיקת התביעה מרשימת התיקים התלויים ועומדים בבית המשפט בישראל.