ת"פ 29115-09-18

תקציר

הנאשם הואשם בכך שאיים על המתלונן בשתי הזדמנויות שונות ובהסגת גבול בשטח בית הכנסת. האיום הראשון התרחש כאשר הנאשם נכנס למטבח בית הכנסת ושתה ללא רשות. כאשר ניסה המתלונן, שהיה יו"ר אגודת בתי הכנסת, לעצור בעדו, החל הנאשם להיות תוקפני, סירב להחזיר את המשקה והשמיע אמירות מאיימות כלפי המתלונן. אירוע זה הוקלט בחלקו, ולוכד את הטון התוקפני של הנאשם ואת התבטאויותיו האלימות. האיום השני התרחש יומיים לאחר מכן, כאשר הניח הנאשם פתק על שולחנה של המתלוננת, בו נכתב: "הכנתי לך הפתעה בהתמודדות עם נחש". המתלוננת חשה מאוימת ופירשה את הפתק כהמשך להתנהגותו התוקפנית של הנאשם. הנתבע טען כי הפתק הוא ציטוט מקטע גמרא ואין להתייחס אליו כפשוטו. עם זאת, השופט מצא כי תוכן הפתק, יחד עם האיום הקודם והתנהגותו התוקפנית של הנאשם, מהווים איום אמין. באשר לאישום של הסגת גבול, התביעה לא הצליחה להביא ראיות מספיקות לכך שלנאשם לא הייתה זכות חוקית להימצא בשטח בית הכנסת. אמנם נקבע כי אגודת בתי הכנסת היא בעלת המקום, לרבות החצר בה שהה הנתבע, אך שאלות הנוגעות לייעוד הקרקע וזכויות הגישה של הציבור לא זכו למענה הולם. כתוצאה מכך, זיכה השופט את הנאשם מאשמת הסגת הגבול מחמת הספק הסביר. השופט הרשיע את הנאשם בסעיף האיומים, וקבע כי מעשיו וכוונותיו נועדו להפחיד ולהקניט את המתלוננת. נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות היותו חסר בית, נשקלו וייבחנו בהמשך גזר הדין. השופט הדגיש כי יש להגן על זכויותיה של המתלוננת כקורבן, והאינטרס הציבורי מחייב מסר ברור נגד התנהגות מאיימת כזו.