מ"ת 52409-04-26

תקציר

בבקשה זו, בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט אופיר טישלר) דן בבקשה למעצרם של שישה משיבים עד תום ההליכים, על רקע הגשת כתב אישום המייחס להם עבירות סחר בסמים. ההחלטה מתמקדת בשאלה האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיבים, במיוחד ביחס למשיבים 1 ו-6, שעבורם עלתה מחלוקת בנושא זה. **עובדות וטענות:** * **כתב האישום:** מתאר הפעלת "תחנת סמים" בשכונת א-טור בירושלים, שהפעילה "סדר" של מכירת סמים מסוכנים, לרבות קוקאין, בין השעות 9:30 ל-22:30. העסקאות בוצעו באמצעות הזמנה טלפונית, תיאום כמות ומקום מפגש, ומסירת הסם על ידי "שליח" תמורת תשלום. מיוחסות למשיבים עבירות סחר בסם מסוכן, סיוע לסחר, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים. * **חלוקת תפקידים:** כתב האישום מפרט את חלקו של כל משיב: * משיב 1: ניהול, הנחיות, כספים, כוח אדם, סידורי משמרות, בדיקת מלאי ורווחים. * משיב 2: עדכון משיב 1, העברת מסרים, מענה ללקוחות, שיגור שליחים. * משיב 3: מענה ללקוחות (לסירוגין), שיגור שליחים, ושימוש כשליח בעצמו. * משיבים 4 ו-5: שליחים קבועים, עבודה במשמרות, החזקת מלאי, עדכון על מלאי ורווחים. * משיב 6: סיוע נקודתי, שינוע סמים, הכנת סמים והעברתם, החזקת כ-10 גרם קוקאין. * **הסכמות והמחלוקות:** הסנגורים של משיבים 2-5 נתנו הסכמתם לקיומן של ראיות לכאורה, אך העלו הסתייגויות לגבי היקף העסקאות. המחלוקת העיקרית התעוררה ביחס למשיבים 1 ו-6. * **טענות ב"כ משיב 1:** 1. **ניסוח כתב האישום:** לוקה בחסר מבחינה עובדתית, חסר פירוט על כל עסקה (כמות, תמורה, לקוחות, מיקום). הדבר שולל מההגנה יכולת להתגונן. 2. **האזנות סתר:** מבוססות על מילות קוד, אך למשיב יש הסברים תמימים לשימוש בהן. חלק מהשיחות לא הוטחו בו בחקירה. * **טענות ב"כ משיב 6:** המשיב בעל מכולת, וניתן להסביר את השימוש במילים המפלילות על רקע עיסוקו זה. נפח העסקאות המיוחס לו דל. * **טיעוני ב"כ המבקשת:** * קיימות הודעות מכ-20 לקוחות שאישרו התקשרות עם טלפון התחנה להזמנת סמים, חלקם נתפסו בזמן העסקה. * הופעל סוכן משטרתי שרכש סמים ממשיבים 3 ו-4. * משיב 5 זוהה כשליח. * לקוחות תיארו את אופן פעולת התחנה, מילות הקוד. * קיימות האזנות סתר לשיחות העוסקות בשיגור לעסקאות, כמויות, משמרות. * שילוב ההודעות וההאזנות יוצר תמונה ברורה ללא אפשרות להסבר תמים. **דיון והכרעה:** * **ניסוח כתב האישום (פסקה 8-12):** * השופט מאשר את חשיבות הפירוט בכתב האישום בהתאם לסעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי. * עם זאת, הוא מדגיש כי החוק קובע את הדרישה לציון מקום וזמן "במידה שאפשר לבררם", תוך הכרה בקושי לברר פרטיו המדויקים של כל אירוע פלילי. * מצטט את פסיקת בית המשפט העליון (בע"פ מרגולין ובע"פ פלוני) שקובעת כי במקרים של ריבוי עבירות דומות, או עבירות המבוצעות באופן שגרתי לאורך זמן, ייתכן כי לא ניתן לנקוב בתאריכים ומקומות מדויקים. הדגש הוא על יכולת הנאשם להבין את מהות האישום ולהתגונן. * במקרה זה, מדובר בסחר שיטתי ויומיומי, בו אופן הביצוע אחיד. לכן, אין הכרח להציג פרטים מדויקים של כל עסקה, שכן פירוט כזה גם אינו אפשרי. * מפנה להחלטה דומה בבית המשפט המחוזי (ת"פ 2056-04-24 מדינת ישראל נ' עלאא גתית) שדחתה טענות דומות ביחס ל"תחנת סמים" הפועלת באופן רצוף. * קובע כי קיימות למעלה מ-1,140 שיחות המעידות על עסקאות, ולכן אין אפשרות וגם אין תוחלת בציון מלוא הפרטים לכל עסקה. * **הראיות ביחס למשיב 1 (פסקה 13-23):** * השופט מוצא תשתית ראייתית מספקת להוכחת האישום נגד משיב 1. * התשתית מורכבת משילוב הודעות לקוחות (כ-17 לקוחות) המתארות דפוס התנהלות ממושך מול "תחנת אבו אלהווא" ("סוס"), כולל מספר טלפון, סוג סם, אופן הזמנה, קביעת מפגש, הגעת שליח, רכישות חוזרות, ומילות קוד (כמו "אבן", "מבושל", "פאקט", "קסדיר"). * הודעות אלה מהוות "מדגם" המספק מידע על אופן ביצוע העסקאות, סוגי הסמים והמחירים, ומשמשות כמקרא להאזנות הסתר. * האזנות הסתר מציגות את מעמדו של משיב 1 כמנצח על המערך, כשהוא מקבל דיווחים על תקלות ורווחים ומבקש הכרעות (בעיקר ממשיב 2). * השופט מציין כי עסקאות סמים מתבצעות לעיתים קרובות באמצעות מילות קוד. * בהקשר להסברים שמסר משיב 1 בחקירתו (מכירת רכבים, שלילת עיסוק בסמים), השופט קובע כי התקשה לתת הסברים תמימים ומניחים את הדעת לשיחות המפלילות, מה שמחזק את המסקנה הפלילית. * גם אם חלק מהשיחות אינן מפלילות באופן מובהק, הרושם הכללי, בשילוב ההודעות, הוא של מי שעוסק בסחר ומנהל את התחנה. * לגבי הטענה שהאזנות סתר אינן מספיקות להוכחת השלמת העסקאות וסוג הסם, השופט קובע כי אין בכך כדי למעט מעוצמת הראיות. הלקוחות והסוכן המשטרתי תיארו עסקאות דומות, לרוב עם קריסטל. * מציין כי עצם "קיומו" של הסם אינו דורש תפיסתו בהכרח, וניתן להוכיח זאת בראיות נסיבתיות. * עולה חזקה שבעובדה, המבוססת על השכל הישר, כי מי שרוכש סמים באופן תדיר, משלם עבורם וצורכם, אכן רוכש סם מסוכן. * **הראיות ביחס למשיב 6 (פסקה 24):** * התשתית הראייתית מבוססת על תמלילי האזנות סתר. * השופט מוצא כי השיחות מפלילות את משיב 6. * ההסברים שמסר (עיסוק בחנות מכולת) אינם מניחים את הדעת, במיוחד כשהציג הסברים סותרים לשיחות מסוימות, וטען שאינו מזהה את הדוברים בשיחה מפלילה עם משיב 1. התנהלות זו, והיעדר הסבר תמים, צובעת גם שיחות אחרות בגוון פלילי. * **הראיות ביחס למשיבים 2-5 (פסקה 25):** * הסנגורים נתנו הסכמתם לקיום ראיות לכאורה, אך העלו הסתייגויות. * השופט, לאחר עיון בחומר הראיות, קובע כי קיימות ראיות לכאורה ברמה הנדרשת גם ביחס למשיבים אלה. * **סוף דבר (פסקה 26):** * השופט קובע כי מתקיימות ראיות לכאורה ברמה הנדרשת לשלב זה של ההליך, ביחס לכל המשיבים. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **פירוט בכתב אישום בעבירות סחר שיטתי (פסקה 8-12):** בית המשפט מאשר את הפרשנות המרחיבה של בית המשפט העליון לגבי דרישת הפירוט בכתב אישום. במקרים של עבירות המתבצעות באופן שיטתי, רצוף ויומיומי לאורך תקופה (כמו הפעלת "תחנת סמים"), לא נדרש פירוט של כל עסקה ועסקה, אלא די בתיאור כללי של אופן הפעילות, היקפה, ומועדים כלליים. הדגש מושם על יכולת הנאשם להבין את מהות האישום ולהתגונן, ולא על מבחן טכני של היעדר פרט מסוים. חידוש זה נובע מההכרה במורכבות הראייתית והמעשית של הוכחת עבירות סחר מרובות. 2. **שילוב ראיות (הודעות לקוחות והאזנות סתר) (פסקה 7, 14, 17):** בית המשפט מדגיש את עוצמת הראיות הנובעת משילוב בין עדויות לקוחות (שמכירים את מילות הקוד ואופן הפעילות) לבין האזנות סתר (המלמדות על מעורבות, ניהול ותפקידים). הדבר יוצר תשתית ראייתית מוצקה, גם כאשר ההאזנות לבדן אינן מספקות את כל הפרטים. 3. **"מילות קוד" כאמצעי זיהוי (פסקה 15, 17):** בית המשפט מכיר בכך ששימוש במילות קוד הוא אמצעי שכיח לטשטוש פעילות פלילית, ומקבל את פרשנות הלקוחות למילים אלה, כבסיס להבנת השיחות המוקלטות. 4. **"חזקה שבעובדה" לגבי רכישת סמים (פסקה 22):** בית המשפט מפעיל דוקטרינה של "חזקה שבעובדה" המבוססת על השכל הישר וניסיון החיים, לפיה מי שרוכש סמים באופן תדיר, משלם עליהם וצורכם, חזקה עליו שהוא רוכש אכן סם מסוכן. חזקה זו מאפשרת לקבוע כי מדובר בסם מסוכן גם ללא תפיסתו הפיזית. 5. **תפקיד מנהלי בעבירות סחר (פסקה 14, 17):** השופט קובע כי די בכך שמשיב 1 מילא תפקיד ניהולי והנחה את הפעילות, כדי להאשימו כמבצע בצוותא, ואין צורך להוכיח מעורבות ישירה בכל עסקה ועסקה. 6. **הסברים לא תמימים (פסקה 18, 24):** בית המשפט נותן משקל משמעותי לחוסר יכולתו של נאשם לספק הסברים תמימים ומניחים את הדעת לממצאים מפלילים, כחיזוק למסקנה הפלילית. לסיכום, ההחלטה מאזנת בין הצורך בפירוט בכתב האישום לבין מציאות המורכבות של עבירות סחר שיטתיות. היא מבססת את קיום הראיות לכאורה על שילוב מתוחכם של ראיות שונות, ומכירה באתגרים הראייתיים הייחודיים לסוג עבירות זה.